נגרם לך נזק עקב טיפול לקוי במהלך ההריון ?
הרופא לא שלח אותך ו/או בן זוגך לביצוע בדיקות ?
לא בוצעה בדיקה שהיה מקום לבצעה בנסיבות העניין ?
לא אובחנה אצל העובר מחלה שהיה ניתן וצריך לאבחן ?
לא אובחנה מצוקה עוברית או מחלה אשר סיכנה את חיי העובר ?
נפח נכבד מתביעות הרשלנות הרפואית בהריון המוגשות לבתי המשפט נוגע למחדלים במעקב הרפואי שבוצע אחר התפתחות ההריון, אשר ברוב המקרים מביא ללידת תינוקות הסובלים מנזקים בלתי הפיכים. אפשרות של לידה מוקדמת הינה אחד הקריטריונים העיקריים שצריכים להנחות את הצוות הרפואי אשר עוקב אחר התפתחות הלידה. ההליך הרפואי של אבחון לידה מוקדמת איננו מסובך והוא דורש מן הרופא לעקוב אחר שינויים מתקדמים בצוואר הרחם של היולדת ופעילות יתרה של העובר ברחם, זאת באמצעות בדיקת אולטראסאונד שגרתית ואפילו בדיקה ידנית.
רק לאחרונה, ביום 17.7.11, ניתן על ידי בית משפט השלום בתל אביב ? יפו פסק דין הקובע את אחריותה של "מכבי שירותי בריאות" לנזקיהן של שתי תאומות קטינות. אותן קטינות נולדו בלידה מוקדמת (בשבוע העשרים וחמישי להריון) עם נזקים חמורים המאפיינים פגים. כעולה מתביעת הניזוקות, אשר הוגשה באמצעות הוריהן, היולדת ביקרה במרפאתו של רופא הנתבעת יום לפני הלידה והתלוננה על כאבים עזים בבטנה, אולם התנהגות הרופא סטתה מהסטנדרט הרפואי המקובל והוא לא ביצע לאם כל בדיקה וגינלית, אשר הייתה יכולה להעיד כי היא נמצאת במצב של לידה מוקדמת.
במסגרת חוות הדעת שהוגשה כנספח לכתב תביעת רשלנות רפואית בהריון דנן, מסיק הרופא המומחה כי אילו היה רופא הנתבעת פועל על פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין, הרי שהוא היה מאבחן את הליך הלידה המוקדמת ומנסה לעכב אותו ובד בבד מתחיל בטיפול מאסיבי מקובל שמטרתו להביא להבשלת הריאות של העוברים (באמצעות טיפול בסטרואידים). לדידו של הרופא המומחה, גם אם לא הייתה מוטלת על הרופא המטפל כל חובה לבצע את הבדיקות לאיבחון לידה מוקדמת בנסיבות דנן, עדיין התנהלותו מהווה רשלנות רפואית בהריון שכן רופא זהיר היה מנחה את היולדת לבצע בדיקת מוניטור פשוטה על מנת לעקוב אחר הפעילות ברחמה.
כמו במרבית תביעות הרשלנות הרפואית בהריון, חוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת הייתה שונה לגמרי, כך שהרופא הערך אותה סבר כי לידה כה מוקדמת איננה ניתנת לעצירה כך שבכל מקרה כל ניסיון לעכב את הלידה לא היה צולח והיה בו כדי לגרום לנזקים ליולדת. כאן המקום לציין כי כאשר בית המשפט מבחין בהבדלים תהומיים בין חוות הדעת שהגישו הצדדים, הוא רשאי להפעיל את סמכותו ולמנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יבהיר את מצב הדברים כפי שהוא משתקף מהספרות והפרקטיקה הרפואית. במקרה דנן בית המשפט ניצל את הסמכות המוקנית לו, כאמור, ומינה רופא מומחה מטעמו.
לאור חוות הדעת האמורה והעדויות שהשמיעו הצדדים במהלך ניהול תביעת רשלנות רפואית בהריון דנן, בית המשפט קובע כי כאשר הגיעה היולדת למרפאת הנתבעת היא כבר הייתה בעיצומה של הליך הלידה המוקדמת, אשר היה צריך להיות מאובחן על ידי הרופא המטפל. עוד נפסק על ידי בית המשפט כי היה ניתן לעכב את הלידה ולכל הפחות למזער את נזקיהן של הקטינות ומכאן שעל הנתבעת לשאת באחריות לנזקים שגרמה לתובעים.
כאמור, איבחון לידה מוקדמת הינו רק אחד מההליכים שעל הרופא המטפל באישה הריונית לבדוק וחובת הזהירות המוטלת עליו משתנה בהתאם לנסיבות העניין ועל פי התסמינים המופיעים באישה ההרה.
תגובות אחרונות