רשלנות רפואית פסקי דין – אבחון מאוחר של גידול סרטני

שרה נפטרה מגידול סרטני ברגלה. העיזבון שלה ויורשיה תובעים בנזיקין את קופת החולים שבה טופלה שרה בגין רשלנות רפואית. המקרה החל בראשית שנת 2001, כששרה פנתה לרופאה המתמחה במחלות עור ומין, לאחר שבכף רגלה השמאלית הופיעה מעין יבלת. הרופאה המליצה על מספר משחות, אך אלו לא הועילו. במשך החודשים הבאים, שרה נדדה בין רופאים שונים וקיבלה טיפולים תרופתיים מגוונים, כאשר במהלך תקופה זו היבלת הלכה וגדלה. רק לאחר חמישה חודשים אובחן כי ברגלה של שרה קיים נגע בקוטר של חמישה ס"מ, והוחלט כי יש לבצע כריתה נרחבת שלו.

הבדיקה הפתולוגית של הנגע הכרות העלתה כי מדובר בגידול סרטני, ועל אף ששרה הופנתה לטיפולים במחלקה האונקולוגית, מצבה החל להידרדר. בשלוש השנים הבאות, אושפזה שרה מספר פעמים בבתי חולים, עד שהגיעה למצב סיעודי בו אין ביכולתה לקיום ממיטתה. לבסוף, בשנת 2004 נפטרה שרה עקב התפשטות הסרטן בגופה.

מה קורה כאשר הצוות הרפואי לא מאבחן את המחלה בזמן ?

לתביעת העיזבון והיורשים שני ראשים מרכזיים: הראשון הוא הטענה כי הרופאים התרשלו בכך שאבחנו את היות הגידול סרטני רק בשלב מאוחר, ועקב רשלנות רפואית זו, התפשט הסרטן בגופה של שרה והכניעה אותה.

הטענה השנייה היא שמכיוון שהיה איחור באבחון הגידול הסרטני, לא ניתן לדעת מה היה מצבה של שרה בראשית הדרך. אי ידיעה זו, הופכת את הנטל המונח על התביעה לקשה עד מאוד, שכן עליהם מוטל להוכיח שהגידול היה סרטני כבר בשלב מוקדם, ושהאיחור בזיהוי, עקב רשלנות הרפואית של הרופאים, היה גורם מכריע במותה של שרה. זוהי למעשה טענת "נזק ראייתי", שבאה במצבים בהם רשלנות המזיק (קופת החולים במקרה זה) פגעה ביכולתו של הניזוק להוכיח את תביעתו. בהתקבל טענה זו, ביהמ"ש מעביר את נטל ההוכחה לכתפיו של המזיק.

בית המשפט קיבל את הטענות

בחינה של חוות הדעת הרפואיות העלתה כי הרופאים אכן לא נקטו באותם אמצעי הזהירות כפי המקובל, כמו למשל שליחתה של שרה לבדיקת ביופסיה שמטרתה לאבחן מקרים של סרטן העור. לאור זאת, קיבל ביהמ"ש את טענת התביעה כי הזיהוי והטיפול המאוחרים של הגידול עלו לכדי רשלנות רפואית. בנוסף, קיבל ביהמ"ש את הטענה על הנזק הראייתי שנגרם, והעביר את נטל ההוכחה לקופת החולים.

משלא עמדה קופת החולים בנטל, לביהמ"ש נותר להכריע האם רשלנותם הרפואית של הרופאים היא שגרמה לתוצאה המצערת שאירעה. קופת החולים טענה כי אף אם היו מזהים את הגידול בשלב מוקדם, כלל לא בטוח ששרה הייתה צולחת את מחלת הסרטן ומחלימה, ועל כן אין זה צודק להטיל עליה את האחריות.

קופת החולים תפצה על הנזק שנגרם

על פי הממצאים הרפואיים קבע ביהמ"ש כי אילו טופל הגידול כבר בראשית הדרך, סיכויי ההחלמה של שרה היו 50%, וההתרשלות אכן הפחיתה את סיכוייה להחלים. המשמעות היא שעל קופת החולים לפצות את יורשיה של שרה ואת העיזבון שלה, כאשר הפיצוי יינתן על פי אחוז האשמה של קופת החולים.

במקרה שלפנינו חישב ביהמ"ש ומצא כי סכום הפיצוי יהיה על כ-30% מהנזק.

אם אתם או מישהו מקרוביכם נפגע עקב כך שבעיה רפואית זוהתה אצלו באיחור, ייתכן ואתם זכאים לפיצויים, ועל כן, אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עו"ד המומחה בשאלות של רשלנות רפואית.

עא 676/10