מאיפה מתחילים ? מדריך צעד אחר צעד

שלבים בתביעת רשלנות רפואית:

סבורים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות בטיפול הרפואי אך אינכם יודעים מה לעשות? נפלתם קורבן להתרשלות צוות רפואי אך חוששים מההליך?

מאמר זה בא להבהיר לכם את ההליך, צעד אחר צעד, על מנת שתדעו מה לעשות אם נגרם לכם נזק בטיפול הרפואי, ואיך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, לצורך מיצוי  זכויותיכם.

טרם נדון בשלבים השונים, נבקש להבהיר כי באפשרותכם לפנות אלינו באמצעות הטופס באתר או אף לפנות אלינו לייעוץ בפורום המשפטי. אנו מזמינים אתכם בנוסף, להירשם לרשימת הדיוור שלנו ולעקוב אחר זכויותיכם.

נתחיל ? קדימה….

1. איתור משרד עו"ד וחתימה על טפסים:

השלב הראשון שעליכם לעשות על מנת להגיש תביעה, הוא לפנות למשרד עורכי דין מקצועי לענייני רשלנות רפואית אשר ילווה אתכם בתהליך. חשוב מאוד, לערוך בירור על עורכי הדין, לקבל עליהם המלצות, ולוודא שהם בקיאים בתחום. לא פחות חשובה היא התרשמותכם מעורך הדין היושב מולכם והדינמיקה עימו [הנכם מוזמנים כמובן לקרוא על ההישגים שלנו וכתבות אודותינו בעיתונות ובתקשורת].

זכרו ? ניהול הליך משפטי מחייב שיתוף פעולה בין עורך הדין והלקוח, ומדובר בתהליך ממושך.

עם הגעתכם למשרד עורכי הדין, ישמע עורך הדין את סיפור המקרה שלכם, יבחן אותו מבחינה משפטית ויגיד לכם האם הוא סבור כי אכן יש "קייס". בפגישה זו יפורט לכם אודות ההליך המשפטי, שלביו ועלויותיו, ייעשה תיאום ציפיות הדדי, ועל מנת להתחיל בהליך, תתבקשו לחתום על מספר טפסים:

א.    טופס ייפוי כוח – המייפה את משרד עורכי הדין לאסוף תיעוד רפואי בעבורכם, לייצג אתכם וללוות אתכם בהליך.

ב.     טופס ויתור על סודיות רפואית – עימו יוכל עורך הדין לאסוף את התיעוד הרפואי אודותיכם.

ג.      הסכם שכר טרחה – בו יפורט שיעור שכר טרחת עורך הדין בעבור הטיפול בתיק. בעניין זה יצוין כי לרוב שכר טרחת עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית מבוסס על בסיס אחוזים מהצלחה. זו הדרך היחידה של עוה"ד להוכיח לכם שאם לקח על עצמו את התיק לטיפול, הרי שהוא מאמין בסיכוייו, לא פחות מכם. האינטרס להצלחה הופך למשותף והוא: למקסם את הפיצוי המגיע לכם.

לאחר שתחתמו על מלוא הטפסים, תשובו לביתכם ועורכי הדין יחלו במלאכת הטיפול בתיק.

2. איסוף התיעוד הרפואי:

תחילה, נדרש עורך הדין לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי. המטרה היא לאסוף לא רק את החומר הספציפי הקשור למקרה לגביו אתם טוענים לרשלנות, אלא העתק מלא של התיק הרפואי, כולל תיעוד מבתי חולים אחרים בהם טופלתם בעבר, וכן מלוא החומר מקופת החולים, רופאים פרטיים וכו'.

איסוף מלוא התיק הרפואי הינו חשוב ביותר לצורך ההליך המשפטי, וזאת בין השאר מהנימוקים הבאים.

ראשית, לא היינו ממליצים לכם לצאת ל"הרפתקה" משפטית, מבלי לחקור ולוודא בצורה מלאה ומדויקת, כי אכן יש בסיס משפטי לתביעה. "חומרי הגלם" העיקריים בניהול תיק רשלנות רפואית, הם המסמכים הרפואיים. דמיינו לכם סיטואציה בה לאחר תקופה ארוכה של ניהול תיק, תשלוף לפתע הנתבעת מסמך רפואי שלא עמד בפני המומחה שלכם, מסמך אשר מרוקן מתוכן את העילה המשפטית שלכם. לא נעים. לכן, לפני שיוצאים ל"מלחמה", חשוב מאוד כי המומחה הרפואי אשר יבחן את התיק יידע את כל הפרטים הרלוונטיים, לרבות הרקע הרפואי שלכם והדברים מהם סבלתם בעבר. אם אתם טוענים שנגרם לכם נזק מסוים כתוצאה מטיפול רפואי, חשוב מאוד לדעת האם סבלתם ממשהו דומה בעבר והטיפול הרפואי רק החמיר את מצבכם, או שמא הייתם בריאים לגמרי לפני הטיפול, אך לאחריו מצבכם הבריאותי התדרדר והתחלתם לסבול מתופעות כאלה או אחרות.

יתרה מכך, הדבר יוביל לניהול התביעה בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ומניעת הפתעות. אחת הטענות העיקריות והנפוצות בכתבי הגנה של נתבעים בתביעות מסוג זה הינה כי כבר בטרם האירוע נשוא התביעה סבלתם מהנזק לו אתם טוענים, וכי בעצם הנכם מנסים "להלביש" את הנזק על טיפול רפואי כזה או אחר. לפיכך חשוב מאוד שיהיה לנו כבר בתחילת ההליך את מלוא התיעוד הרפואי, על מנת שנוכל מראש לדעת מה העבר הרפואי והנזקים מהם סבלתם בעבר וכך נתכונן טוב יותר לניסיון ההתקפה של הנתבעים, ולא נופתע כש"ישלפו" מכיסם טענות כאלה ואחרות.

באשר לחומר הרפואי, נוסיף ונציין כי באפשרותכם לקצר את ההליך ולאסוף את החומר הרפואי עוד בטרם פניתם לעורך הדין. על פי סעיף 18א' לחוק זכויות החולה: ?מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו". משמעות הסעיף היא שבאפשרותכם לפנות לכל מוסד רפואי בו טופלתם ולבקש העתק של מלוא התיק הרפואי, והמוסד הרפואי יהיה חייב לתת לכם העתק של מלוא התיק, ללא עוררין.

מבחינת עלויות, נציין כי המוסדות הרפואיים גובים תשלום בגין צילום התיק הרפואי, כאשר לרוב המחיר נע בין 80-100 ש"ח על כל תיק, כאשר באם התיק הינו מעל 10 דפים גובה המוסד הרפואי סכום של כחצי שקל על כל דף נוסף.

למי שיש עבר רפואי ארוך ויש לו הרבה תיקים, ייתכן וההוצאה יכולה להיות יחסית גבוהה, אך אל דאגה, באם אכן תוגש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, יוכל עורך הדין לדרוש בכתב התביעה החזר על מלוא ההוצאות, לרבות העלויות הללו.

3. הפניית החומר לרופא מומחה:

ברגע שכל התיק הרפואי יהיה במשרדנו, על עורך הדין המטפל להפנות את החומר אל מומחה רפואי רלבנטי לתחום פגיעתכם, לצורך בחינת הדברים מבחינה רפואית ובחינה מעמיקה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, האם יש נזק, מהו הנזק שנגרם והאם אכן נזק זה נגרם כתוצאה מאותה רשלנות.

באם ימצא נזק, נידרש כפי שנסביר בהמשך מדריך זה, לערוך חוות דעת רפואית לשם הגשה לבית המשפט.

אנו באלמוג שפירא עובדים עם צוות מומחים העוסק בנושא זה ועם הגעת מלוא התיעוד הרפואי אנו שולחים את החומר בצירוף מכתב מפורט אל המומחה בתחום הספציפי בו נגרמה לדעתנו הרשלנות.

הסיבה שחשוב להפנות את החומר לבחינה אצל רופא מומחה, היא שלא כל נזק נגרם מרשלנות. לצערנו הרב, כל פרוצדורה רפואית כרוכה בסיכונים מסוימים ובתופעות לוואי. היווצרות נזק בטיפול, אינה מעידה כשלעצמה בהכרח על חריגה מסטנדרט ראוי בטיפול הרפואי שהוענק לכם. לפיכך, ועל מנת שלא לגרור אתכם להליך משפטי סתם אשר יכול בסופו של יום להידחות ולהכניס אתכם להוצאות מיותרות, נכון לעשות בחינה ראשונית באמצעות מומחה רפואי, אשר מספק מענה לשאלה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, ומהו הנזק שנגרם בעקבות רשלנות זו.

4. חוות דעת רפואית:

על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות…?  משמעות הסעיף הינה שאם טוענים בכתב הטענות טענה שברפואה, חובה על בעל הדין לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית שמבססת טענה זו. אנו עורכי דין, איננו רופאים, וחרף ניסיוננו הרב בתביעות מסוג זה אסור לנו על פי חוק לטעון לרשלנות רפואית, מבלי שצורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית שמבססת טענות אלו. לפיכך, ומשאישר המומחה הרפואי שקיימת רשלנות רפואית, יש לשלם לו את התשלום בגין חוות דעתו ורק אז ניתן להגיש לבית המשפט כתב תביעה בעילת רשלנות.

מבחינת עלויות, יש לציין כי עלותה של חוות דעת יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים, אך משאישר המומחה כי קיימת רשלנות רפואית מצד הגורם הרפואי, לרוב נכון וכדאי להתקדם בהליך השיפוטי והוצאה זו בטלה בשישים, מהטעמים בהאים:

א.    באם אכן ייקבע שיש רשלנות רפואית, סביר כי סכום הפיצוי שתקבלו יהיה גבוה בכמה מונים מסכום עלות חוות הדעת אותה שילמתם בתחילת ההליך. אחרת, באמת שאיננו רואים כדאיות להיכנס להליך משפטי ארוך, מייגע ויקר בשביל להוכיח את צדקתנו (לשם כך קיימות אלטרנטיבות אחרות).

* באם יקבע כי לא היתה רשלנות רפואית ? לרוב, הסיכון שלכם בא לידי ביטוי בעלות איסוף המסמכים הרפואיים ובחינת התיק על ידי רופא מומחה.

ב.     באם אכן יפסוק בית המשפט כי אכן יש רשלנות, תהיו זכאים לקבל בחזרה את מרבית הוצאות ההליך, לרבות: הוצאות משפט, הוצאות בגין חוות דעת רפואית ושכר טרחת עורך דין.

ג.      יתרה מכך, את עלות חוות הדעת המלאה לא משלמים מיד עם פתיחת התיק, אלא מדובר בתהליך שלוקח זמן עד אשר חוות הדעת מושלמת. עבור כתיבת חוות הדעת משלמים בסוף כתיבתה, ולרוב, המומחים מאפשרים פריסת תשלומים, על מנת שלא לסוגר בפניכם את האפשרות לממש את זכויותיכם במקרים שהפרוטה אינה בכיסכם.

ד.     חשוב לדעת, כי במקרים העונים לקריטריונים הקבועים בחוק, כאשר אין בידי בעל דין האמצעים הכלכליים להגיש חוות דעת, ניתן להימנע מהגשת חוות דעת ופנייה לבית המשפט בבקשה מתאימה. יחד עם זאת, התנאים לקבלת היתר נוקשים מאוד. על בעל הדין להוכיח את מצבו הכלכלי, כי זה אינו מאפשר לו לעמוד בעלות חוות דעת, וכי עשה כל שבאפשרותו על מנת לגייס כספים עבור זה, אך נדחה (כגון: סירוב הבנק לאפשר הלוואה לעניין זה).

5. כתב תביעה:

ברגע שחוות הדעת מוכנה, אנו עורכים את התביעה, אליה אנו מצרפים את חוות הדעת. בכתב התביעה אנו מפרטים למעשה את כל מה שקרה לכם, החל מהטיפול הרפואי הלקוי, וכלה בנזקים שנגרמו לכם בעקבות טיפול זה, לרבות ההוצאות הכלכליות שכרוכות בכך וההפסדים הכלכליים שנגרמו לכם ועוד ייגרמו בעקבות הנזק.

על מנת להוכיח קיומה של עילה ברשלנות רפואית, יש צורך למעשה להוכיח ארבעה גורמים עיקריים:

א. קיומה של חובת זהירות – של הצוות הרפואי כלפיכם.

ב. הפרתה של אותה חובת זהירות- מה שאנו קוראים למעשה התרשלות בטיפול.

ג. נזק- מה הנזק שנגרם לנו.

ד. קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק- להוכיח כי הנזק נגרם בעקבות ההתרשלות בטיפול.

כתב התביעה שאנו מגישים הינו מפורט ביותר, ובמסגרתו אנו טוענים לארבעת הגורמים הללו. בכתב התביעה מועלות כל הטענות אותן אתם טוענים, לרבות העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, מי עשה לכם את הטיפול הרשלני לו אתם טוענים, ומהו הסעד המבוקש, ככל ואפשר לקובעו.

כתב התביעה מוגש בבית משפט על פי הערכה של שווי הפיצוי שנטען במסגרתו: כתב תביעה שסכום הפיצוי הנטען לו הינו עד 2.5 מיליון ש"ח, יוגש בבית משפט השלום, ואילו כתב תביעה שסכום הפיצוי הנטען לו הינו מעל 2.5 מיליון, יוגש לבית משפט המחוזי. מבחינת הערכת הפיצוי, הערכה זו לא נעשית על ידי הלקוח עצמו, שכן רבים הלקוחות אשר סבורים כי הפיצוי המגיע להם הינו גבוה ביותר, כשהנזק עצמו הוא קטן ושולי. ברור שכל אדם אשר נגרם לו נזק סבור שהנזק הינו חמור ומשמעותי, והדבר סובייקטיבי לחלוטין, אך לעיתים הדבר קצת שונה במציאות. לפיכך, הערכת שווי הפיצוי המגיע נעשית על ידי עורך הדין, המעריך על פי ניסיונו ומקצועיותו את שלל הגורמים בגינם מגיע פיצוי, ויודע להעריך את שווי התביעה, כפי שינה באמת.

מבחינת עלויות: כאשר מגישים כתב תביעה בבית המשפט יש לשלם אגרה למדינה, שהינה בעצם סכום סמלי בגין פתיחת תיק בבית המשפט. בבית משפט השלום, סכום האגרה הינו 699 ש"ח, כאשר כפי שפורט לעיל, גם סכום זה נדרש בחזרה במסגרת ההליך המשפטי.

6. כתב הגנה:

זהו, יצאנו לדרך. ברגע שכתב התביעה הוגש ונשלח אל הנתבעים, עליהם להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת התביעה. לרוב, הנתבעים מבקשים ארכה לצורך הגשת כתב הגנתם, שכן בזמן זה עליהם לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי אודותיכם ולבחון אותו, להיפגש עם הרופאים הרלוונטיים ולשמוע גרסתם למקרה ולערוך כתב הגנה שינסה להתגונן ככל הניתן מהטענות המועלות בכתב התביעה. לרוב, כתב ההגנה יהיה לאקוני ותמציתי, והנתבעים ינסו ככל הניתן לטעון כי הטיפול היה ראוי וכי לא היתה כל רשלנות.

7. חוות דעת הנתבעים:

כפי שכתבנו לעיל, על מנת לטעון טענה ברפואה יש לצרף חוות דעת רפואית שמבססת טענה זו. לפיכך, גם הנתבעים אינם יכולים לטעון שלא היתה רשלנות בטיפול, מבלי לצרף חוות דעת רפואית שמבססת את טענותיהם. לצורך כתיבת חוות דעת מטעמם, תזומנו לבדיקה אצל מומחה רפואי מטעם הנתבעים, אשר יבדוק אתכם, יבחן את העבר הרפואי שלכם ויכתוב חוות דעת לצורך ההגנה בתיק. כבר כעת אנו יכולים לספר לכם כי במרבית חוות הדעת מטעם הנתבעים רשום כי "לא היתה כל רשלנות מצד הרופא המטפל" ו"הטיפול היה ללא כל דופי". אל תתרגשו מזה, זהו תפקידם של המומחים מטעם ההגנה והם מחוייבים לכתוב כך. בטח לא חשבתם שיהיה לכם קל במלחמה, נכון? אבל אל דאגה, אנו עורכי הדין במשרד אלמוג-שפירא יודעים כיצד להתמודד עם טענות אלו וכיצד לתקוף את טענות המומחה מטעם הנתבעים. פעמים רבות אנו עושים זאת באמצעות חוות דעת משלימה של המומחה הרפואי מטעמנו – אשר מלווה אותנו בהליך המשפטי, קורא את חוות הדעת מטעם הנתבעים ומתייחס אליה בחוות דעת משלימה. ליווי המומחה הרפואי שלנו לאורך כל ההליך זהו שירות אשר ניתן לכם באמצעות משרדנו, ללא כל תשלום נוסף, ושירותיו של המומחה אינם נגמרים עם הגשת חוות הדעת הראשונה.

8. מומחה בית משפט:

לעיתים, וכשהפערים בין חוות הדעת של הצדדים הינם גבוהים, ממונה מומחה מטעם בית המשפט. זאת, על אף שלאחרונה יצאה מפי בית המשפט העליון קביעה מפורשת לפיה על השופטים להיות ערים לסכנות הכרוכות במינוי מומחים מטעמם, בתביעות רשלנות רפואית, בשעה שלרוב הם משתייכים ממסד רפואי כזה או אחר לו נגיעה לרופא נשוא מהמחלוקת. בשעה שאין כל דרך לסתור כי מומחים אלה, מומחה זה הינו כביכול מומחה "אובייקטיבי", אשר תפקידו להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולקבוע הלכה למעשה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, מהו הנזק שנגרם בעקבות כך ומהי הנכות ממנה אתם סובלים. באם ימונה מומחה מטעם בית המשפט, תוזמנו לבדיקה על ידו, ולאחר שיבדוק אתכם יכתוב את חוות דעתו ויגישה לבית המשפט. לרוב, כשממונה מומחה מטעם בית המשפט, בית המשפט יאמץ את קביעותיו ויעדיף אותן על פני חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. כמובן שבית המשפט אינו מחויב לעשות זאת, אך לרוב הדבר נעשה.

9. תחשיב נזק:

לאחר קבלת כל חוות הדעת (בין אם של הצדדים ובין אם של מומחה בית משפט), מכינים הצדדים תחשיב נזק מטעמם. בתחשיב, מוערכים נזקיו של התובע על פי אומדן כספי. זהו המקום בעצם שמפורטות כל ההוצאות שלכם לעבר ולעתיד (על פי אומדנא) בגין הנזק שנגרם לכם בעקבות הרשלנות, ובין היתר: הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות עזרה צד ג', הוצאות נסיעה לטיפולים ובדיקות, הפסדי שכר שנגרמו לכם ועוד ייגרמו לכם בעתיד, וכן כאב וסבל (עוגמת נפש) בגינם יש לפצות אתכם.

 10. הצעת בית משפט:

אחרי הגשת תחשיבי הנזק מטעם הצדדים לבית המשפט, קורא השופט את התחשיבים ומעריך באופן ראשוני את התיק ואת הפיצוי שיש לתת בגינו. לאחר שהעריך את התיק נותן השופט את הצעתו לסיום התיק בפשרה, ואז הצדדים מתדיינים ביניהם על בסיס הצעת השופט האם לסיים את התיק בפשרה שהוצעה או אם לאו. עם רגע קבלת הצעת בית המשפט אנו מיידעים אתכם הלקוחות בדבר ההצעה, ונותנים לכם המלצתנו בשאלה האם ההצעה ריאלית ומשקפת את הנזק שנגרם לכם, או שמא אנו סבורים שההצעה נמוכה ויש להמשיך להוכחות, שם ייתכן והפיצוי שתקבלו יהיה גבוה יותר. חשוב לציין כי כל פשרה הינה למעשה "קניית סיכון" של שני הצדדים. אתם כתובעים מתפשרים על הסכום, עבור זה שהתיק יסתיים הרבה יותר מהר ותקבלו את הכסף בפשרה ולא תחכו לקבל אולי יותר בפסק דין (או בכלל, שכן אין כל בטוחה שהתביעה תתקבל). וכמו שנאמר: ?עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ". קניית הסיכון היא לעיתים בהחלט משתלמת, עבור השקט הנפשי שתקבלו את הכסף בוודאות ולא תיכנסו לסיכון שהתביעה תידחה. כמובן שבהתאם לנסיבות ול"קלפים" שבידינו אנו נמליץ לכם האם אכן כדאי "לקנות את הסיכון" בסכום הפשרה שהוצעה או שלא. אבל החלטה סופית היא כמובן של לקוחותינו להם שמורה האפשרות שלא לקבל את המלצתנו ולפעול בהתאם לרחשי ליבם. נציין שמעבר להצעת בית המשפט פעמים רבות מנהלים הצדדים משא ומתן לסיום התיק בפשרה, וזאת על מנת לקדם את ההליך ושתוכלו לראות את כספכם כמה שיותר מהר. באם הצדדים לא הגיעו להסכמה במסגרת המשא ומתן, פעמים רבות יפנו הצדדים להליך גישור, שהוא בעצם הליך בו פונים לעורך דין מגשר אובייקטיבי, הבוחן את התיק ומעריך את סיכוייו ונותן הצעה לצדדים לסיום התיק בפשרה. לעניין גישור חשוב לציין כי הצדדים אינם מחויבים להסכים להצעת המגשר וכי כל מה שנאמר במסגרת הגישור הינו חסוי ולא מגיע לכותלי בית המשפט.

11. שלב הראיות:

באם הצדדים לא הגיעו לפשרה לא יהיה מנוס מללכת להליך הוכחות (שמיעת ראיות). בשלב זה כל צד יגיש את הראיות הנדרשות להוכחת טענותיו. בין אם להוכחת הרשלנות (או חוסר הרשלנות), ובין אם להוכחת גובה הנזק לעבר ולעתיד. לאחר הגשת הראיות, ייקבע דיון אליו יזומנו כל הצדדים הרלוונטיים, וכל צד יהיה זכאי לחקור את הגורמים הרלוונטיים ולתשאל אותו את כל השאלות הנדרשות על מנת להוכיח/לסתור את גרסתו. לאחר החקירות יגישו הצדדים סיכומים, שהם בעצם סיכום של כל צד את כל מה שקרה בתיק, הטענות הנטענות, קביעת המומחים, הראיות הרלוונטיות והעדויות שנגבו.

12. פסק דין:

בפסק הדין, יקבע השופט את החלטתו וייתן את הדין בנוגע לכל השאלות שהיו במחלוקת בין הצדדים, ובין היתר: האם הטיפול נשוא התביעה היה רשלני, מה היה רשלני בטיפול ומה לא, מה הנזק שנגרם ומהו הפיצוי אותו יש לתת לתובע, אם בכלל.

על פסק הדין תהיה לרוב זכות ערעור, בין אם של התובע ובין אם של הנתבעים.

אלו השלבים בתביעת רשלנות רפואית, כאשר השלב החשוב ביותר הוא לבחור עורך דין הבקיא בתחום לצורך ליווי בכל השלבים הללו וניהול התיק בצורה האופטימלית, בסופו תמצו את כל הזכויות המגיעות לכם ותקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.

באם הנכם סבורים כי נגרם לכם נזק בעקבות רשלנות רפואית, אנו נשמח לקבל אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית, בלא עלות, במשרדנו, ולתת לכם את המענה לכל שאלותיכם.

שלבים בתביעת רשלנות רפואית:

סבורים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות בטיפול הרפואי אך אינכם יודעים מה לעשות? נפלתם קורבן להתרשלות צוות רפואי אך חוששים מההליך?

מאמר זה בא להבהיר לכם את ההליך, צעד אחר צעד, על מנת שתדעו מה לעשות אם נגרם לכם נזק בטיפול הרפואי, ואיך לעשות זאת בצורה הטובה ביותר, לצורך מיצוי  זכויותיכם.

1. איתור משרד עו"ד וחתימה על טפסים:

השלב הראשון שעליכם לעשות על מנת להגיש תביעת רשלנות רפואית, הוא לפנות למשרד עורכי דין מקצועי אשר ילווה אתכם בתהליך. חשוב מאוד, לערוך בירור על עורכי הדין, לקבל עליהם המלצות, ולוודא שהם בקיאים בתחום. לא פחות חשובה היא התרשמותכם מעורך הדין היושב מולכם והדינמיקה עימו.

זכרו ? ניהול הליך משפטי מחייב שיתוף פעולה בין עורך הדין והלקוח, ומדובר בתהליך ממושך.

עם הגעתכם למשרד עורכי הדין, ישמע עורך הדין את סיפור המקרה שלכם, יבחן אותו מבחינה משפטית ויגיד לכם האם הוא סבור כי אכן יש "קייס". בפגישה זו יפורט לכם אודות ההליך המשפטי, שלביו ועלויותיו, ייעשה תיאום ציפיות הדדי, ועל מנת להתחיל בהליך, תתבקשו לחתום על מספר טפסים:

א.    טופס ייפוי כוח – המייפה את משרד עורכי הדין לאסוף תיעוד רפואי בעבורכם, לייצג אתכם וללוות אתכם בהליך.

ב.     טופס ויתור על סודיות רפואית – עימו יוכל עורך הדין לאסוף את התיעוד הרפואי אודותיכם.

ג.      הסכם שכר טרחה – בו יפורט שיעור שכר טרחת עורך הדין בעבור הטיפול בתיק. בעניין זה יצוין כי לרוב שכר טרחת עורכי הדין בתחום הרשלנות הרפואית מבוסס על בסיס אחוזים מהצלחה. זו הדרך היחידה של עוה"ד להוכיח לכם שאם לקח על עצמו את התיק לטיפול, הרי שהוא מאמין בסיכוייו, לא פחות מכם. האינטרס להצלחה הופך למשותף והוא: למקסם את הפיצוי המגיע לכם.  

לאחר שתחתמו על מלוא הטפסים, תשובו לביתכם ועורכי הדין יחלו במלאכת הטיפול בתיק.

2. איסוף התיעוד הרפואי:

תחילה, נדרש עורך הדין לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי. המטרה היא לאסוף לא רק את החומר הספציפי הקשור למקרה לגביו אתם טוענים לרשלנות, אלא העתק מלא של התיק הרפואי, כולל תיעוד מבתי חולים אחרים בהם טופלתם בעבר, וכן מלוא החומר מקופת החולים, רופאים פרטיים וכו'.

איסוף מלוא התיק הרפואי הינו חשוב ביותר לצורך ההליך המשפטי, וזאת בין השאר מהנימוקים הבאים.

ראשית, לא היינו ממליצים לכם לצאת ל"הרפתקה" משפטית, מבלי לחקור ולוודא בצורה מלאה ומדויקת, כי אכן יש בסיס משפטי לתביעה. "חומרי הגלם" העיקריים בניהול תיק רשלנות רפואית, הם המסמכים הרפואיים. דמיינו לכם סיטואציה בה לאחר תקופה ארוכה של ניהול תיק, תשלוף לפתע הנתבעת מסמך רפואי שלא עמד בפני המומחה שלכם, מסמך אשר מרוקן מתוכן את העילה המשפטית שלכם. לא נעים. לכן, לפני שיוצאים ל"מלחמה", חשוב מאוד כי המומחה הרפואי אשר יבחן את התיק יידע את כל הפרטים הרלוונטיים, לרבות הרקע הרפואי שלכם והדברים מהם סבלתם בעבר. אם אתם טוענים שנגרם לכם נזק מסוים כתוצאה מטיפול רפואי, חשוב מאוד לדעת האם סבלתם ממשהו דומה בעבר והטיפול הרפואי רק החמיר את מצבכם, או שמא הייתם בריאים לגמרי לפני הטיפול, אך לאחריו מצבכם הבריאותי התדרדר והתחלתם לסבול מתופעות כאלה או אחרות.

יתרה מכך, הדבר יוביל לניהול התביעה בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ומניעת הפתעות. אחת הטענות העיקריות והנפוצות בכתבי הגנה של נתבעים בתביעות מסוג זה הינה כי כבר בטרם האירוע נשוא התביעה סבלתם מהנזק לו אתם טוענים, וכי בעצם הנכם מנסים "להלביש" את הנזק על טיפול רפואי כזה או אחר. לפיכך חשוב מאוד שיהיה לנו כבר בתחילת ההליך את מלוא התיעוד הרפואי, על מנת שנוכל מראש לדעת מה העבר הרפואי והנזקים מהם סבלתם בעבר וכך נתכונן טוב יותר לניסיון ההתקפה של הנתבעים, ולא נופתע כש"ישלפו" מכיסם טענות כאלה ואחרות.

באשר לחומר הרפואי, נוסיף ונציין כי באפשרותכם לקצר את ההליך ולאסוף את החומר הרפואי עוד בטרם פניתם לעורך הדין. על פי סעיף 18א' לחוק זכויות החולה: ?מטופל זכאי לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו". משמעות הסעיף היא שבאפשרותכם לפנות לכל מוסד רפואי בו טופלתם ולבקש העתק של מלוא התיק הרפואי, והמוסד הרפואי יהיה חייב לתת לכם העתק של מלוא התיק, ללא עוררין.

מבחינת עלויות, נציין כי המוסדות הרפואיים גובים תשלום בגין צילום התיק הרפואי, כאשר לרוב המחיר נע בין 80-100 ש"ח על כל תיק, כאשר באם התיק הינו מעל 10 דפים גובה המוסד הרפואי סכום של כחצי שקל על כל דף נוסף.

למי שיש עבר רפואי ארוך ויש לו הרבה תיקים, ייתכן וההוצאה יכולה להיות יחסית גבוהה, אך אל דאגה, באם אכן תוגש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, יוכל עורך הדין לדרוש בכתב התביעה החזר על מלוא ההוצאות, לרבות העלויות הללו.

3. הפניית החומר לרופא מומחה:

ברגע שכל התיק הרפואי יהיה במשרדנו, על עורך הדין המטפל להפנות את החומר אל מומחה רפואי רלבנטי לתחום פגיעתכם, לצורך בחינת הדברים מבחינה רפואית ובחינה מעמיקה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, האם יש נזק, מהו הנזק שנגרם והאם אכן נזק זה נגרם כתוצאה מאותה רשלנות.

באם ימצא נזק, נידרש כפי שנסביר בהמשך מדריך זה, לערוך חוות דעת רפואית לשם הגשה לבית המשפט.

אנו באלמוג שפירא עובדים עם צוות מומחים העוסק בנושא זה ועם הגעת מלוא התיעוד הרפואי אנו שולחים את החומר בצירוף מכתב מפורט אל המומחה בתחום הספציפי בו נגרמה לדעתנו הרשלנות.

הסיבה שחשוב להפנות את החומר לבחינה אצל רופא מומחה, היא שלא כל נזק נגרם מרשלנות. לצערנו הרב, כל פרוצדורה רפואית כרוכה בסיכונים מסוימים ובתופעות לוואי. היווצרות נזק בטיפול, אינה מעידה כשלעצמה בהכרח על חריגה מסטנדרט ראוי בטיפול הרפואי שהוענק לכם. לפיכך, ועל מנת שלא לגרור אתכם להליך משפטי סתם אשר יכול בסופו של יום להידחות ולהכניס אתכם להוצאות מיותרות, נכון לעשות בחינה ראשונית באמצעות מומחה רפואי, אשר מספק מענה לשאלה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, ומהו הנזק שנגרם בעקבות רשלנות זו.

4. חוות דעת רפואית:

על פי תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות…?  משמעות הסעיף הינה שאם טוענים בכתב הטענות טענה שברפואה, חובה על בעל הדין לצרף לכתב טענותיו חוות דעת רפואית שמבססת טענה זו. אנו עורכי דין, איננו רופאים, וחרף ניסיוננו הרב בתביעות מסוג זה אסור לנו על פי חוק לטעון לרשלנות רפואית, מבלי שצורפה לכתב התביעה חוות דעת רפואית שמבססת טענות אלו. לפיכך, ומשאישר המומחה הרפואי שקיימת רשלנות רפואית, יש לשלם לו את התשלום בגין חוות דעתו ורק אז ניתן להגיש לבית המשפט כתב תביעה בעילת רשלנות.

מבחינת עלויות, יש לציין כי עלותה של חוות דעת יכולה להגיע לכמה אלפי שקלים, אך משאישר המומחה כי קיימת רשלנות רפואית מצד הגורם הרפואי, לרוב נכון וכדאי להתקדם בהליך השיפוטי והוצאה זו בטלה בשישים, מהטעמים בהאים:

א.    באם אכן ייקבע שיש רשלנות רפואית, סביר כי סכום הפיצוי שתקבלו יהיה גבוה בכמה מונים מסכום עלות חוות הדעת אותה שילמתם בתחילת ההליך. אחרת, באמת שאיננו רואים כדאיות להיכנס להליך משפטי ארוך, מייגע ויקר בשביל להוכיח את צדקתנו (לשם כך קיימות אלטרנטיבות אחרות).

* באם יקבע כי לא היתה רשלנות רפואית ? לרוב, הסיכון שלכם בא לידי ביטוי בעלות איסוף המסמכים הרפואיים ובחינת התיק על ידי רופא מומחה.

ב.     באם אכן יפסוק בית המשפט כי אכן יש רשלנות, תהיו זכאים לקבל בחזרה את מרבית הוצאות ההליך, לרבות: הוצאות משפט, הוצאות בגין חוות דעת רפואית ושכר טרחת עורך דין.

ג.      יתרה מכך, את עלות חוות הדעת המלאה לא משלמים מיד עם פתיחת התיק, אלא מדובר בתהליך שלוקח זמן עד אשר חוות הדעת מושלמת. עבור כתיבת חוות הדעת משלמים בסוף כתיבתה, ולרוב, המומחים מאפשרים פריסת תשלומים, על מנת שלא לסוגר בפניכם את האפשרות לממש את זכויותיכם במקרים שהפרוטה אינה בכיסכם.

ד.     חשוב לדעת, כי במקרים העונים לקריטריונים הקבועים בחוק, כאשר אין בידי בעל דין האמצעים הכלכליים להגיש חוות דעת, ניתן להימנע מהגשת חוות דעת ופנייה לבית המשפט בבקשה מתאימה. יחד עם זאת, התנאים לקבלת היתר נוקשים מאוד. על בעל הדין להוכיח את מצבו הכלכלי, כי זה אינו מאפשר לו לעמוד בעלות חוות דעת, וכי עשה כל שבאפשרותו על מנת לגייס כספים עבור זה, אך נדחה (כגון: סירוב הבנק לאפשר הלוואה לעניין זה).

5. כתב תביעה:

ברגע שחוות הדעת מוכנה, אנו עורכים את התביעה, אליה אנו מצרפים את חוות הדעת. בכתב התביעה אנו מפרטים למעשה את כל מה שקרה לכם, החל מהטיפול הרפואי הלקוי, וכלה בנזקים שנגרמו לכם בעקבות טיפול זה, לרבות ההוצאות הכלכליות שכרוכות בכך וההפסדים הכלכליים שנגרמו לכם ועוד ייגרמו בעקבות הנזק.

על מנת להוכיח קיומה של עילה ברשלנות רפואית, יש צורך למעשה להוכיח ארבעה גורמים עיקריים:

א. קיומה של חובת זהירות – של הצוות הרפואי כלפיכם.

ב. הפרתה של אותה חובת זהירות- מה שאנו קוראים למעשה התרשלות בטיפול.

ג. נזק- מה הנזק שנגרם לנו.

ד. קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק- להוכיח כי הנזק נגרם בעקבות ההתרשלות בטיפול.

כתב התביעה שאנו מגישים הינו מפורט ביותר, ובמסגרתו אנו טוענים לארבעת הגורמים הללו. בכתב התביעה מועלות כל הטענות אותן אתם טוענים, לרבות העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, מי עשה לכם את הטיפול הרשלני לו אתם טוענים, ומהו הסעד המבוקש, ככל ואפשר לקובעו.

כתב התביעה מוגש בבית משפט על פי הערכה של שווי הפיצוי שנטען במסגרתו: כתב תביעה שסכום הפיצוי הנטען לו הינו עד 2.5 מיליון ש"ח, יוגש בבית משפט השלום, ואילו כתב תביעה שסכום הפיצוי הנטען לו הינו מעל 2.5 מיליון, יוגש לבית משפט המחוזי. מבחינת הערכת הפיצוי, הערכה זו לא נעשית על ידי הלקוח עצמו, שכן רבים הלקוחות אשר סבורים כי הפיצוי המגיע להם הינו גבוה ביותר, כשהנזק עצמו הוא קטן ושולי. ברור שכל אדם אשר נגרם לו נזק סבור שהנזק הינו חמור ומשמעותי, והדבר סובייקטיבי לחלוטין, אך לעיתים הדבר קצת שונה במציאות. לפיכך, הערכת שווי הפיצוי המגיע נעשית על ידי עורך הדין, המעריך על פי ניסיונו ומקצועיותו את שלל הגורמים בגינם מגיע פיצוי, ויודע להעריך את שווי התביעה, כפי שינה באמת.

מבחינת עלויות: כאשר מגישים כתב תביעה בבית המשפט יש לשלם אגרה למדינה, שהינה בעצם סכום סמלי בגין פתיחת תיק בבית המשפט. בבית משפט השלום, סכום האגרה הינו 699 ש"ח, כאשר כפי שפורט לעיל, גם סכום זה נדרש בחזרה במסגרת ההליך המשפטי.

6. כתב הגנה:

זהו, יצאנו לדרך. ברגע שכתב התביעה הוגש ונשלח אל הנתבעים, עליהם להגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת התביעה. לרוב, הנתבעים מבקשים ארכה לצורך הגשת כתב הגנתם, שכן בזמן זה עליהם לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי אודותיכם ולבחון אותו, להיפגש עם הרופאים הרלוונטיים ולשמוע גרסתם למקרה ולערוך כתב הגנה שינסה להתגונן ככל הניתן מהטענות המועלות בכתב התביעה. לרוב, כתב ההגנה יהיה לאקוני ותמציתי, והנתבעים ינסו ככל הניתן לטעון כי הטיפול היה ראוי וכי לא היתה כל רשלנות.

7. חוות דעת הנתבעים:

כפי שכתבנו לעיל, על מנת לטעון טענה ברפואה יש לצרף חוות דעת רפואית שמבססת טענה זו. לפיכך, גם הנתבעים אינם יכולים לטעון שלא היתה רשלנות בטיפול, מבלי לצרף חוות דעת רפואית שמבססת את טענותיהם. לצורך כתיבת חוות דעת מטעמם, תזומנו לבדיקה אצל מומחה רפואי מטעם הנתבעים, אשר יבדוק אתכם, יבחן את העבר הרפואי שלכם ויכתוב חוות דעת לצורך ההגנה בתיק. כבר כעת אנו יכולים לספר לכם כי במרבית חוות הדעת מטעם הנתבעים רשום כי "לא היתה כל רשלנות מצד הרופא המטפל" ו"הטיפול היה ללא כל דופי". אל תתרגשו מזה, זהו תפקידם של המומחים מטעם ההגנה והם מחוייבים לכתוב כך. בטח לא חשבתם שיהיה לכם קל במלחמה, נכון? אבל אל דאגה, אנו עורכי הדין במשרד אלמוג-שפירא יודעים כיצד להתמודד עם טענות אלו וכיצד לתקוף את טענות המומחה מטעם הנתבעים. פעמים רבות אנו עושים זאת באמצעות חוות דעת משלימה של המומחה הרפואי מטעמנו – אשר מלווה אותנו בהליך המשפטי, קורא את חוות הדעת מטעם הנתבעים ומתייחס אליה בחוות דעת משלימה. ליווי המומחה הרפואי שלנו לאורך כל ההליך זהו שירות אשר ניתן לכם באמצעות משרדנו, ללא כל תשלום נוסף, ושירותיו של המומחה אינם נגמרים עם הגשת חוות הדעת הראשונה.

8. מומחה בית משפט:

לעיתים, וכשהפערים בין חוות הדעת של הצדדים הינם גבוהים, ממונה מומחה מטעם בית המשפט. זאת, על אף שלאחרונה יצאה מפי בית המשפט העליון קביעה מפורשת לפיה על השופטים להיות ערים לסכנות הכרוכות במינוי מומחים מטעמם, בתביעות רשלנות רפואית, בשעה שלרוב הם משתייכים ממסד רפואי כזה או אחר לו נגיעה לרופא נשוא מהמחלוקת. בשעה שאין כל דרך לסתור כי מומחים אלה, מומחה זה הינו כביכול מומחה "אובייקטיבי", אשר תפקידו להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, ולקבוע הלכה למעשה האם אכן היתה רשלנות בטיפול, מהו הנזק שנגרם בעקבות כך ומהי הנכות ממנה אתם סובלים. באם ימונה מומחה מטעם בית המשפט, תוזמנו לבדיקה על ידו, ולאחר שיבדוק אתכם יכתוב את חוות דעתו ויגישה לבית המשפט. לרוב, כשממונה מומחה מטעם בית המשפט, בית המשפט יאמץ את קביעותיו ויעדיף אותן על פני חוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים. כמובן שבית המשפט אינו מחויב לעשות זאת, אך לרוב הדבר נעשה.

9. תחשיב נזק:

לאחר קבלת כל חוות הדעת (בין אם של הצדדים ובין אם של מומחה בית משפט), מכינים הצדדים תחשיב נזק מטעמם. בתחשיב, מוערכים נזקיו של התובע על פי אומדן כספי. זהו המקום בעצם שמפורטות כל ההוצאות שלכם לעבר ולעתיד (על פי אומדנא) בגין הנזק שנגרם לכם בעקבות הרשלנות, ובין היתר: הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, הוצאות עזרה צד ג', הוצאות נסיעה לטיפולים ובדיקות, הפסדי שכר שנגרמו לכם ועוד ייגרמו לכם בעתיד, וכן כאב וסבל (עוגמת נפש) בגינם יש לפצות אתכם.

 10. הצעת בית משפט:

אחרי הגשת תחשיבי הנזק מטעם הצדדים לבית המשפט, קורא השופט את התחשיבים ומעריך באופן ראשוני את התיק ואת הפיצוי שיש לתת בגינו. לאחר שהעריך את התיק נותן השופט את הצעתו לסיום התיק בפשרה, ואז הצדדים מתדיינים ביניהם על בסיס הצעת השופט האם לסיים את התיק בפשרה שהוצעה או אם לאו. עם רגע קבלת הצעת בית המשפט אנו מיידעים אתכם הלקוחות בדבר ההצעה, ונותנים לכם המלצתנו בשאלה האם ההצעה ריאלית ומשקפת את הנזק שנגרם לכם, או שמא אנו סבורים שההצעה נמוכה ויש להמשיך להוכחות, שם ייתכן והפיצוי שתקבלו יהיה גבוה יותר. חשוב לציין כי כל פשרה הינה למעשה "קניית סיכון" של שני הצדדים. אתם כתובעים מתפשרים על הסכום, עבור זה שהתיק יסתיים הרבה יותר מהר ותקבלו את הכסף בפשרה ולא תחכו לקבל אולי יותר בפסק דין (או בכלל, שכן אין כל בטוחה שהתביעה תתקבל). וכמו שנאמר: ?עדיף ציפור אחת ביד משתיים על העץ". קניית הסיכון היא לעיתים בהחלט משתלמת, עבור השקט הנפשי שתקבלו את הכסף בוודאות ולא תיכנסו לסיכון שהתביעה תידחה. כמובן שבהתאם לנסיבות ול"קלפים" שבידינו אנו נמליץ לכם האם אכן כדאי "לקנות את הסיכון" בסכום הפשרה שהוצעה או שלא. אבל החלטה סופית היא כמובן של לקוחותינו להם שמורה האפשרות שלא לקבל את המלצתנו ולפעול בהתאם לרחשי ליבם. נציין שמעבר להצעת בית המשפט פעמים רבות מנהלים הצדדים משא ומתן לסיום התיק בפשרה, וזאת על מנת לקדם את ההליך ושתוכלו לראות את כספכם כמה שיותר מהר. באם הצדדים לא הגיעו להסכמה במסגרת המשא ומתן, פעמים רבות יפנו הצדדים להליך גישור, שהוא בעצם הליך בו פונים לעורך דין מגשר אובייקטיבי, הבוחן את התיק ומעריך את סיכוייו ונותן הצעה לצדדים לסיום התיק בפשרה. לעניין גישור חשוב לציין כי הצדדים אינם מחויבים להסכים להצעת המגשר וכי כל מה שנאמר במסגרת הגישור הינו חסוי ולא מגיע לכותלי בית המשפט.

11. שלב הראיות:

באם הצדדים לא הגיעו לפשרה לא יהיה מנוס מללכת להליך הוכחות (שמיעת ראיות). בשלב זה כל צד יגיש את הראיות הנדרשות להוכחת טענותיו. בין אם להוכחת הרשלנות (או חוסר הרשלנות), ובין אם להוכחת גובה הנזק לעבר ולעתיד. לאחר הגשת הראיות, ייקבע דיון אליו יזומנו כל הצדדים הרלוונטיים, וכל צד יהיה זכאי לחקור את הגורמים הרלוונטיים ולתשאל אותו את כל השאלות הנדרשות על מנת להוכיח/לסתור את גרסתו. לאחר החקירות יגישו הצדדים סיכומים, שהם בעצם סיכום של כל צד את כל מה שקרה בתיק, הטענות הנטענות, קביעת המומחים, הראיות הרלוונטיות והעדויות שנגבו.

12. פסק דין:

בפסק הדין, יקבע השופט את החלטתו וייתן את הדין בנוגע לכל השאלות שהיו במחלוקת בין הצדדים, ובין היתר: האם הטיפול נשוא התביעה היה רשלני, מה היה רשלני בטיפול ומה לא, מה הנזק שנגרם ומהו הפיצוי אותו יש לתת לתובע, אם בכלל.

על פסק הדין תהיה לרוב זכות ערעור, בין אם של התובע ובין אם של הנתבעים.

 

אלו השלבים בתביעת רשלנות רפואית, כאשר השלב החשוב ביותר הוא לבחור עורך דין הבקיא בתחום לצורך ליווי בכל השלבים הללו וניהול התיק בצורה האופטימלית, בסופו תמצו את כל הזכויות המגיעות לכם ותקבלו את הפיצוי המקסימלי המגיע לכם.

באם הנכם סבורים כי נגרם לכם נזק בעקבות רשלנות רפואית, אנו נשמח לקבל אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית, בלא עלות, במשרדנו, ולתת לכם את המענה לכל שאלותיכם.