רשלנות רפואית בטיפול שיניים של רופא השיניים והטכנאית

מי מאיתנו אינו נזקק לטיפולי שינים? רבים מאיתנו הנזקקים לטיפולים לא פעם בוחרים ברופא שינים באקראי, עקב מחיריו הנמוכים או עקב העובדה כי זהו הרופא היחיד הנמצא בסביבתנו הקרובה. אם הרופא שולח אותנו לטכנאי אנו מאמינים כי בסמכותו של הטכנאי לפעול כפי שהוא פועל. רבים מתביישים לבקש תעודות המעידות על הרשאתו של הרופא או הטכנאי לטפל בבעיות שהתעוררו אצלנו. לא פעם מנצלים רופאים וטכנאי שינים את תמימותנו וגורמים לנו נזקים. האם כאשר רופא שיניים או טכנאי גרמו לנו נזקים ניתן יהיה להטיל עליהם אחריות בגין רשלנות רפואית?

כיצד המקרה הגיע לועדה במשרד הבריאות?

א', אחות במקצועה, בת 44 בעת האירוע נזקקה לטיפולי שיניים, והותקנה לה תותבת חלקית ע"י רופא השיניים ד"ר ר'. התותבת גרמה לבעיות, אי לכך הפנה אותה הרופא לטכנאית שיניים בשם טובה על מנת שתוסיף ריפוד לתותבת. התיקון לא הועיל, ולפי המלצת הרופא חזרה א' לטובה כל מנת לבצע שוב תיקון בתותבת זו, וכן ביקש הרופא כי טובה תתקן כתר בשן נוספת שבה היה חור.

את התותבת הראשונה טובה לא תיקנה, אך תיקנה את הכתר האחר על ידי הדבקתו, אך תוך תיקונו גרמה לשבר בכתר. היא החזירה את א' לד"ר ח' לתיקון הכתר הבעייתי. תוך ניסיון להוציא את הכתר הוא חתך אותו וגרם לשבר בשן אחרת. מאחר שלא הצליח לתקנו הוא הפנה את א' חזרה לטובה. טובה מדדה את השיניים על מנת להכין כתר חדש, ואף יעצה לא' להתקין ארבעה כתרים חדשים בשיניים אחרות שהשחירו, כשלטענתה טיפול זה נעשה בהסכמתו של ד"ר ר'.

התובעת חזרה לד"ר ר' להשחזת השינים כהכנה לכתרים. בטיפול זה נוכח ד"ר ר' כי בשן נוספת יש דלקת, הוא ביצע כריתה של חוד השן שהיא למעשה פעולה ניתוחית, וכן עשה סתימת שורש לעוד שן. הכתרים שהכינה טובה הודבקו על ידה לא', אך לא היו מונחים באופן ראוי בפה. ניסיונותיה לתקנם לא צלחו, וא' נותרה עם כתרים לא תקינים בפיה, וזאת למרות ששילמה עבורם טבין ותקילין, תוך שהיא חייבת לעבור טיפול חדש. ר' נבדקה על ידי ועדה של משרד הבריאות, שקבעה כי יש להחליף את הכתרים בשל איכותם הירודה ואי התאמתם לפיה של א', וכן קבעו כי ד"ר לא היה מורשה להציג עצמו כמנתח פה כפי שהציג.

המטופלת תבעה את הטכנאית ואת רופא השינים ברשלנות רפואית

ד"ר הכחיש שביצע השחזה בשיניה של א' כהכנה לכתרים, ומומחה מטעמו העיד כי הטיפול שהעניק לא' כולל הניתוח היה סביר, וכי ד"ר ר' היה רשאי להציג עצמו כמנתח פה.

ביהמ"ש קבע כי הרופא וטכנאית השיניים טיפלו בשיניה של א' ברשלנות רפואית שלא תאומן תוך חריגה מסמכותם. ד"ר ר' ביצע פעולות שלא היתה לו הרשאה לעשותם. לא היתה לו מומחיות לביצוע סתימות שורש. כמו כן הוא ניתח את א' ללא שהיתה ברשותו תעודה ברת תוקף המעידה כי הוא מנתח של פה ולסת. הוא אף לא הפנה את התובעת למומחה של פה ולסת, ובמקום זאת הציב בקליניקה שלו שלט המיחס לו מומחיות בתחום.

אף אם היה רשאי לנתח הוא ביצע זאת ברשלנות. הוא ביצע את הניתוח במרפאתו ללא נוכחות סייעת, מבלי שביצע לפני הניתוח צילום שורש, ללא שביצע סתימה רטרוגרדית המונעת זיהום, ללא שהורה לה ליטול אנטיביוטיקה לפני ביצוע הניתוח ואף לא לאחריו.

כתוצאה מכך התפתח זיהום בשן, שהצריך ניתוח חוזר שבוצע על ידי רופא מבית חולים פוריה ואף טיפול חוזר בשן אחרת שאף בה ד"ר ר' טיפל ברשלנות. נוסף על כך הוא ניתח אותה ללא סיבה רפואית למרות שהמליץ בפניה על טיפול שמרני, תוך שהוא מציין שעשה כן עקב בקשתה שלה. בנוסף הוא לא תיעד כנדרש את הפעולות הרפואיות שביצע, כשחלק לא תיעד כלל ובחלק לא דייק ברישום.

מה יקבע בית המשפט? האם יפסוק פיצויים?

ביהמ"ש קבע כי גם טובה הטכנאית חרגה מסמכותה ועשתה פעולות שמוסמך לעשות אותן רק רופא שינים שברשותו רישיון מתאים או מרפא שינים שברשותו תעודה מתאימה. טכנאית רשאית לעשות פעולות רק במעבדה, ואילו טובה פעלה בשיניה של א'. היא לקחה מידות לכתרים, החליפה ציפוי החרסינה בשן של ר' והדביקה כתר בפיה.

ביהמ"ש לא האמין לעדותו של ד"ר ר' כשאמר שהוא זה שלקח את המידות, וראה בכך ניסיון לחפות על טובה. בנוסף טובה לא ערכה כראוי רישומים רפואיים של כל הטיפולים שעשתה. אמנם היות וטובה אינה בגדר מטפל היא אינה חייבת בתיעודם לפי החוק, אבל אם לטענתה, לא הייתה צריכה לתעד את הטיפולים, הרי אסור היה לה מלכתחילה אף לבצעם. נוסף על כך טובה ביצעה בא' טיפולים ללא הסכמתה מדעת, א' נתנה הסכמתה רק לטיפול בשן אחת, אך טובה ביצעה פעולות נוספות אף בשינים אחרות, כשהיא עוברת על הוראות הרופא ששלח את א' אליה.

ביהמ"ש העביר את נטל הראייה לנתבעים כיון שהתובעת הוכיחה כי הייתה רשלנות לכאורה, וסביר כי ההתנהגות של הנתבעים היא שגרמה לנזקים. כמו כן קבע כי מוצדק להעביר את הנטל לנתבעים עקב חלקיות הרישומים הרפואיים.

ביהמ"ש פסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת סך כ-30,000 ? שיחולק בין הנתבעים, שמחציתו כוללת פיצוי עבור כאב וסבל שעברה התובעת.

תא (חי') 24105/99