9 חודשים הם זמן רב ויש הרבה מקום לטעויות- רשלנות רפואית במעקב הריון
הריונה של אישה הוא אחת התקופות היפות והמורכבות בחייה. כל אישה שעברה לידה יודעת שבמהלך תשעת חודשי הריונה היא הופכת ל-"כר דיקור" מהלך. כמות הבדיקות השונות שעוברת האישה במהלך הריונה לשם מעקב אחר ההריון היא רבה מאוד. והיא עשויה אף לגדול ככל שישנה הסטוריה רפואית אשר מצדיקה מעקב הריון צמוד יותר או חלילה סיבוכים כלשהם שמצדיקים מעקב הריון מסוג שונה.
כאמור, אותן בדיקות מרובות במהלך אותם חודשים רבים יוצרים מקום רב לטעויות ואותן טעויות הן אלו מסוג הרשלנות הרפואית (לא עלינו). במאמרים אחרים באתר כבר התייחסנו לבדיקת מי השפיר וסיסי השליה- אלו הן בדיקות גנטיות הנעשות במסגרת מעקב ההריון ועלולות להסתיים בתוצאות חמורות לאישה ההרה ולוודה בשל רשלנות רפואית בהריון של הגורמים המטפלים. במאמר זה נייתחס למקרים נוספים של רשלנות רפואית במעקב הריון.
למידע והערכת סיכוי תביעת רשלנות רפואית – פנו אל עורכי הדין
בגדול, ניתן לומר כי קיימים שני סוגים מרכזיים של רשלנות רפואית במעקב הריון עליהם ניתן לעמוד. הראשון- כאשר הגורמים המטפלים כושלים לאבחן פגם או מום גנטי אשר נושא הוולד וכתוצאה מאוחד מידי לבצע הפלה והיילוד נולד עם מום הנמקשה על חייו ועל חיי הוריו. התייחסנו למקרים כאלו של רשלנות רפואית בהריון ולידה במאמר בנושא "הולדה בעוולה" באתר זה. הסוג השני של מקרי רשלנות רפואית במעקב הריון הוא מקרים בהם במסגרת בדיקות שגריות של מעקב אחר הריונה של האישה, הגורמים המטפלים מבצעים את הפעולות בצורה החורגת מסטנדרט הזהירות הנדרש מ"הרופא הסביר" בנסיבות אותו עניין ובביצוע אותה בדיקה. וכתוצאה מרשלנות רפואית זו נפגעת בריאותה של האישה או התינוק.
תביעות רשלנות רפואית בהריון רבות מוגשות בגין מקרים של התרשלות במעקב הריון וקשה לומר בוודאות בגין אלו מבין קבוצות המקרים שהצגנו לעיל מוגשות יותר תביעות. לגבי קבוצת המקרים הראשונה- במקרים רבים, הרופאים אשר אמונים על ביצוע בדיקות שגרתיות שונות במעקב הריון כגון אולטרסאונד, בדיקות דם, מי שפיר ועוד- כושלים לאבחן מום או מחלה גנטית של העובר ועקב כך לא מדווחים להורים את דבר הבעיה הגנטית של העובר או, לחילופין, מאבחנים את הבעייתיות בשלב מאוחר מידי בו ההורים כבר לא יכולים לקבל החלטה שלא להביא את העובר לעולם. בין אם אנו מתנגדים להפלות יזומות או לאו- ישנה חשיבות רבה במסירת מלוא המידע הרפואי להורים אודות המצב הרפואי של העובר על-מנת שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת אם להביא את העובר לעולם או לאו. זאת, גם מתוך התחשבות בקשיים אשר עשויים ללוות אותו במהלך חייו הן מבחינה רפואית, נפשית וחברתית.
בסוג המקרים השני, עלולים להעורר מקרים בהם במסגרת בדיקות שגריות במהלך המעקב אחר ההריון תבוצע הבדיקה בצורה רשלנית ותסב נזקים בריאותיים לאב ולעובר. כך, למשל, במקרה של בדיקת מי שפיר העשויה להתבצע באופן בו המחט מוחדרת לדופן הבטן של האם בצורה לא תקינה וגורמת להתכווצות הרחם ולהפלה, חלילה.
כך שבין אם מדובר בבדיקות "שגרתיות" לכאורה המתבצעות מידי יום ביומו באלפי נשים במהלך הריונן ובין אם מדובר במקרים חריגים בהם מתגלה בעובר פגם או מום גנטי, ניתן לראות כי בתשעת חודשי ההריון ישנו מקום רב לבצע טעויות רבות העשויות להתסיים בתוצאות מזעזעות עקב טיפול רשלני. חשוב מאוד שלא "לנוח על זרי הבאנליות" ולהאמין כי אם הבדיקות הן "רק" שגרתיות במסגרת מעקב ההריון אזי אין מקום לשלנות רפואית. אל תהיו חשדניים מידי ובהחלט תנו אמון ברופא המטפל. אולם, קראו, בדקו, והקפידו כי במהלך מעקב ההריון אתם זוכים לטיפול הנדרש ולמידע המלא.
תגובות אחרונות