adminכולנו סומכים על רופאינו כי בעת הצורך יפנו אותנו לבדיקות המתאימות ויאתרו במהירות האפשרית בעיות רפואיות, לא כל שכן גידולים סרטניים, אשר ידוע כי גילוי מוקדם שלהם הוא בחזקת הצלת חיים. הדברים מקבלים משנה תוקף במצב בו חולה מתלונן חזור והלוך כל כאבים או על תופעות אחרות אשר אינן חולפות. נשאלת השאלה האם במצב בו חולה מתלונן במשך זמן מאוד ממושך על כאבים שאינם חולפים, ורופאיו לא הפנו אותו לבדיקות המתאימות, ועקב כך לא התגלתה במועד מחלתו, והוא נפטר, יהיו הרופאים המטפלים אחראים ברשלנות רפואית?
בימ"ש המחוזי מרכז קיבל תביעת רשלנות רפואית של עזבון מנוח ויורשיו, וקבע כי הנתבעים התרשלו כאשר אחרו מאוד באבחנת גידול ממאיר אצל המנוח, ולא הפנו אותו לבדיקות הרפואיות הנדרשות.
עלי (שם בדוי) יליד שנת 1964 היה חבר בסניף קופ"ח כללית בטייבה. החל מאז שנת 2002 ועד לשנת 2006 במשך תקופה של ארבע שנים התלונן עלי בפני רופאיו בקופ"ח על כאבים בבטנו. הוא קיבל תרופות שונות, אך במשך שלוש שנים לא הופנה לבדיקות שונות, ואף לא לבדיקות דם. בשנת 2005 עבר בדיקת אולטרהסאונד שנמצאה תקינה, ובחודשים שלאחר מכן בוצעו בדיקת גסטרוסקופיה ובדיקת סיטי של הבטן שפורשו אף הן כתקינות.
בחודש מרץ שנת 2006, משעלי לא יכול עוד היה לשאת את הכאבים החזקים מהם סבל הוא פנה אל חדר המיון בביה"ח מאיר, שם הלין על כאבים עזים אשר הקשו אף על שנתו בלילות, והופנה להמשכו של הבירור אל רופא המשפחה. בחודש יולי 2007 הגיע שוב אל חדר המיון עם כאבים חריפים בבטנו הימנית העליונה ובמותן. בדיקת אולטרהסאונד שהתבצעה הראתה כי בכבד שלו נגעים רבים מאוד אשר תופסים את כל שטחו, ועלי אושפז להמשך טיפול בביה"ח. בדיקת סיטי שהתבצעה לאחר מספר ימים הראתה כי בכבד קיימות גרורות, ואובחן סוג הגידול הסרטני ממנו סבל. עלי עבר כריתה של המעי הגס מצד ימין שאף היה נגוע, ובניתוח התגלו גרורות רבות גם בבלוטות הלימפה. לאחר תקופה מאוד קצרה הדרדר מאוד מצבו של עלי, הוא החל לסבול מאי ספיקה של הכבד, וכתוצאה מכך אף מפגיעה מוחית. בחודש אוגוסט שנת 2006 הוא נפטר בגיל 42 בלבד.
מה עשו היורשים?
יורשיו של עלי ועזבונו הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד קופ"ח כללית ורופא המשפחה אשר טיפל בו במסגרתה בביהמ"ש המחוזי מרכז. לטענתם, הנתבעים לא העניקו למנוח תהליך אבחון שהינו מקובל ומסודר, באשר לא היפנו אותו לבדיקות רפואיות נדרשות לאורך תקופה ארוכה, ביניהן בדיקות דם שונות ובדיקת קולונוסקופיה. לטענתם לאור תלונותיו הקשות אודות כאבי בטן היה הכרחי לבצע בדיקת קולנוסקופיה במועד מוקדם, ואי ביצועה הינו חריגה מסטנדרטים רפואיים סבירים, ואילו בוצעה בדיקה זו היה בכך לאבחן את מחלתו ולהאריך את חייו עד להחלמה שהינה מלאה.
בדיקות לא נכונות
התובעים הוסיפו כי הבדיקות אשר הופנה אליהן המנוח לא היו הבדיקות המתאימות לתלונות שלו, מה שמנע אף הוא את גילוי המחלה בזמן. לטענתם של התובעים, במשך התקופה האמורה הנתבעים אף לא ניהלו תיעוד רפואי ראוי ומספק כעניין המנוח, וגם העברתו של המידע אודותיו למומחים הרפואיים השונים אליהן נשלח לא תאמה אף היא סטנדרטים רפואיים סבירים, ובהתנהלותם זו מנעו מהמנוח טיפול ראוי. לבסוף טענו התובעים כי בתיעוד הלקוי גרמו התובעים אף לנזק ראייתי ,שכן הרשומות הרפואיות החסרות מונעות מהם כיום להוכיח תביעתם, שכן קיים חסר של נתונים אודות קצב התפתחותה של מחלתו של המנוח וסיכויי ההחלמה שלו.
מנגד הכחישו הנתבעים את המיוחס להם וטענו כי לאור הנסיבות בלתי אפשרי היה להביא להצלת חייו של המנוח או להביא לשיפור בסיכויי החלמתו. לטענתם, הבדיקות אשר בוצעו למנוח תאמו את תלונותיו, במיוחד לנוכח העובדה כי לא השתייך לקבוצת סיכון לחלות בסרטן של מערכת העיכול, ולמעשה כלל לא היתה הצדקה לערוך בדיקות נוספות, לרבות בדיקת הקולונוסקופיה. הם הוסיפו כי הרישומים הרפואיים נוהלו כהלכה, ולא נגרם לתובעים כל נזק ראייתי.
החלטת בית המשפט
ביהמ"ש קיבל את התביעה. לקביעתו, הנתבעים הפרו את חובת הזהירות כלפי המנוח, ולמעשה מדובר בכישלון שהינו מערכתי בקופ"ח כללית. ביהמ"ש קבע כי חרף העובדה כי המנוח סבל מכאבים קשים בבטנו לאורך תקופה מאוד ארוכה הנתבעים לא העניקו לו אבחון רפואי תקין, שיטתי ומסודר, ולא היפנו אותו לבדיקות הרפואיות הנדרשות, וזאת לאורך תקופה ארוכה מאוד של שנתיים. ביהמ"ש הדגיש כי במיוחד מתבטאת הרשלנות הרפואית של הנתבעים באי ביצועה של בדיקת הקולונוסקופיה שהיתה הכרחית לפי דעתם של המומחים לנוכח תלונות המנוח, והיוותה את הכלי האבחנתי הנדרש בנסיבות העניין. ביהמ"ש ציין כי לפי הלכת ביהמ"ש העליון אי ביצועה של בדיקת קולונוסקופיה, במיוחד במצב בו המומחים הינם תמימי דעים בנוגע לחיוניותה, הינו חריגה מסטנדרטים רפואיים סבירים, ומחדל זה מנע את אבחנת מחלת התובע, וכפועל יוצא מנע ממנו טיפולים רפואיים שהיה בהם להביא להארכת חייו, ויתכן שאף להחלמתו המלאה.
בנוסף, ביהמ"ש קבע כי הנתבעים אף לא ניהלו רשומות רפואיות תקינות, כך שתלונותיו לא תועדו כהלכה, ובהתנהלות זו גרמו הנתבעים לתובעים נזק ראייתי ניכר, שכן התיעוד החסר כיום מונע מהם ומביהמ"ש אינפורמציה מהותית בנוגע לקצב התפתחותה של מחלת הסרטן בה לקה המנוח, סיכוי ההחלמה שלו ותוחלת חייו הצפויה, ולפיכך חזקה היא שהעובדות הינן כגרסת התובעים.
ת"א 1205-02-08 כ.ע. ואח' נ' תקרורי ואח'
ניתן ביום 19.2.12
תגובות אחרונות