ניתוח מיותר בניתוח לקיצור קיבה?

רשלנות רפואית עקב ניתוח לקיצור קיבה ? מאמר רביעי בסדרה

מאמר זה עוסק במקרה בו החפצים הזרים אשר הותקנו בגופו של המנותח במהלך ניתוח קיצור קיבה גרמו לו לזיהומים שונים, אשר פגעו באיכות חייו וחייבו אותו לפנות שוב ושוב לקבלת טיפול רפואי, ובשאלה מהו האם שיקול דעת הרופא בעניין המועד להוצאת החפצים הזרים היה רשלני.

כך, פעמים רבות בתביעות של רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה צריך בית המשפט להתמודד עם השאלה האם טרם ביצוע פעולה פולשנית (ניתוח) בחן הרופא אלטרנטיבות טיפול אחרות, מסוכנות יותר ? הווה אומר, האם ביצוע הניתוח כשלעצמו מהווה אפוא התרשלות בשעה שלא היה מקום לבצעו ?

סוגיה זו נדונה באחד המקרים שהגיעו לפתחו של בית המשפט השלום בת"א 2600/02 בוקין נ' ד"ר סובחי. באותו מקרה, אמנם נדחתה תביעת המטופל, אך יש בדבר כדי ללמדנו על אופי הטיעונים והדרך בה בוחר בית המשפט להתמודד עם טיעונים אלה.

למה המטופל סבל מזיהומים גם לאחר טיפול הרופא?

באותו מקרה, נדון עניינו של מר בוקין שעבר ניתוח קיצור קיבה בשל משקלו העודף, אצל ד"ר סובחי. לאחר הניתוח סבל מר בוקין מזיהומים רבים, אשר חייבו אותו לשוב ולבקר בתדירות גבוהה את ד"ר סובחי על מנת לקבל טיפול רפואי מתאים, ובניהם גם ניתוח להוצאת הטבעת שהותקנה בניתוח לקיצור הקיבה. יחד עם זאת, מאחר שמר בוקין המשיך לסבול מזיהומים אף לאחר הוצאת הטבעת, סבר ד"ר סובחי כי יש להוציא חלק מן הרשת, אשר אף היא הותקנה בגופו של מר בוקין בניתוח לקיצור הקיבה, מאחר שהרשת היא אשר היוותה את הסיבה לזיהום. חלק מן הרשת הוצא, אך מר בוקין המשיך לסבול מזיהומים, והוא פנה לטיפולו של רופא אחר.

בכתב תביעת רשלנות רפואית בניתוח טען מר בוקין, בין היתר, כי ד"ר סובחי התרשל באיתור בעיית הזיהום בבטן, בכך שלא פעל במהירות להוצאת הגופים הזרים שהותקנו בגופו במהלך הניתוח לקיצור קיבה ואשר גרמו לזיהום, ולפיכך המשיך מר בוקין לסבול מזיהומים האמורים במשך מספר שנים. לטענתו של מר בוקין, היה על ד"ר סובחי לפעול במהירות להוצאת הגופים הזרים, עם פרוץ הזיהומים, במקום לבצע בו את הטיפולים השמרניים שנעשו בו (טיפול אנטיביוטי, ניקוז המוגלה ועוד).

מדוע הרופא המטפל לא הפנה את מר בוקין לניתוח?

לאחר שמיעת עדויות ובחינת חוות דעת רפואיות שהוצגו בפניו בנושא שאלת קיומה של רשלנות רפואית בניתוח, קבע בית המשפט שד"ר סובחי,  שקל שיקולים רלבנטיים בעת שטיפל במר בוקין, ולא התרשל בעת שטיפל בו. בית המשפט קבע שבעת שד"ר סובחי בחן את אפשרויות הטיפול השונות בזיהומים מהם סבל מר בוקין הוא שקל את הסיכון שבהעדפת ביצוע פעולה רפואית אחת על פני אחרת, והחליט, בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, לנסות ולהתגבר על הזיהומים באמצעים שמרניים, ולא לפנות מיד לניתוח להוצאת כל הגופים הזרים שהותקנו בגופו של מר בוקין בניתוח לקיצור הקיבה. בית המשפט קבע שהחלטתו של ד"ר סובחי להעדיף את הטיפול השמרני על פני ניתוח להוצאת הגופים הזרים, כולם או חלקם, מגופו של מר בוקין, על מנת לשמר את האפקט של הניתוח לקיצור קיבה, היא החלטה סבירה. משכך, קבע בית המשפט שד"ר סובחי לא התרשל בתפקידו.

כאמור, סופו של המקרה שתביעת רשלנות רפואית בניתוח זו נדחתה.