התינוק נולד עם שתי אצבעות מחוברות בפיסת עור ובניתוח לתיקון, נקטעה אחת האצבעות.
בית המשפט השלום פסק פיצוי על הנזק של כ- 700 אלף ?!
כל אישה שיולדת תינוק מקווה בכל ליבה שהוא ייולד במצב בריאותי תקין לחלוטין, אך לעתים ישנן תופעות רפואיות מסוימות שלא ניתן לצפות מראש, ובעת לידת התינוק יש צורך לבצע ניתוח כדי לנסות ולתקן את המום שנוצר, כאשר מצבים של רשלנות רפואית מתרחשות במקרים רבים דווקא בניתוח שנועד לתקן את הפגם עמו נולד התינוק.
– מהי הסכמה מדעת ? קראו על זכות האדם לאוטונומיה על גופו
– דוגמאות מהפסיקה להפרה של עקרון ההסכמה מדעת
– הולדה בעוולה – "טוב מותי מחיי"
ענת (שם בדוי) ילדה את בנה (לירון) בלידה רגילה ותקינה לחלוטין, אך עם לידתו התברר כי שתי אצבעות בכף היד השמאלית מחוברות האחת עם השנייה בפיסת עור ויש צורך לבצע ניתוח כדי להפריד את החיבור וכך אכן נעשה. ברם, אחרי הניתוח החל התינוק לסבול מבעיות באספקת הדם לאצבעות והמצב נותר במשך כמה ימים בלתי יציב.
הרופאים החליטו לעשות ללירון התינוק ניתוח נוסף, במהלכו נקטעה אחת האצבעות והאצבע השנייה נותרה עם עקמומיות מסוימת.
בגין נסיבות אלה, הוגשה תביעה לבית משפט השלום, כנגד בית החולים אשר במסגרתה הועלו מספר טענות, הראשונה בגין העובדה כי הניתוח נערך בגיל מוקדם מידי שבו נהוג לבצע סוג של ניתוח כזה. שכן לפי האסכולות הרפואיות הרווחות יש לעשותו רק לאחר שהתינוק בן שנה, ורצוי בגילאים מאוחרים בין 4 ל- 5, ולא כפי בנעשה במקרה של התינוק לירון שטרם מלאו לו 12 חודשים.
הטענה השנייה שהועלתה נגד בית החולים היא כי לא ניתנה הסכמה מדעת לטיפול, שכן לו היו מסבירים להורים את ההשלכות והסיכונים שישנם בביצוע ניתוח מורכב כזה בגיל מוקדם, הרי סביר להניח שהיו הם דוחים את מועד הניתוח לגיל מתקדם יותר.
מנגד נטען על ידי בית החולים כי ההחלטה בדבר הניתוח בגיל כזה או אחר הינה אסכולה רפואית ואין להטיל על רופא אחריות בגין רשלנות רפואית בשל בחירה באסכולה אחת על פני אחרת ובנוסף, בית החולים החתים את ההורים על טופס הסכמה לניתוח ונתן את ההסברים המקובלים והנדרשים כדי שיקבלו החלטה אם לבצע את הניתוח או לא.
מה יקבע בית המשפט לטובת התובעים שתינוקם איבד את אצבעו או יקבל את עמדת הרופאים שעשו כל שניתן?
בית המשפט השלום דן בטענות הצדדים ובחן את דבריהם בהתאם לחוות הדעת של המומחים והעדויות שנתנו במסגרת הדיון והגיע למסקנה כי ההחלטה של בית החולים לבצע את הניתוח בגיל כה מוקדם, אינה נכנסת בגדר אסכולה רפואית שונה, אלא המדובר בהחלטה שגויה. שכן על פי דברי המומחים הרפואיים הגישה הרווחת היא שלא לנתח עד גיל שנה ובעדיפות לגיל מאוחר יותר וזאת במיוחד לאחר שאחרי הניתוח הראשון נראה היה כי מצב האצבעות אינו תקין.
בנוסף, התייחס בית המשפט לעניין ההסכמה מדעת, וקבע כי הסטנדרט מחייב את בית החולים לתת למטופל את מלוא הידע לגבי הסיכונים הכרוכים בביצוע ההליך הרפואי כדי שזה יקבל את ההחלטה אם לעבור את הטיפול או שמא לבחור בהליך חלופי ואף לדחותו למועד אחר במידת הצורך. במקרה זה קבע בית המשפט, למרות טענות הרופאים שנתנו הסבר מלא ואף החתימו את הרופאים על הטפסים, כי הרופאים היו צריכים לתת להורים את המידע בדבר האפשרות לדחות את הטיפול לגיל מתקדם של הילד ולמזער את הסכנות הכרוכות בניתוח האצבע טרם הגעת התינוק לגיל שנה.
בית משפט השלום פסק אם כן, כי בית החולים התרשל ופסק פיצוי כספי של כ- 700 אלף ?.
ת"א (תל-אביב-יפו) 33291-11-09
תגובות אחרונות