חוות דעת רפואית שחורגת מסמכות, עלולה לגרום לעיוות דין

האם קיים קשר סיבתי בין התאונה לאירוע ההצתה ?

פלוני היה מעורב בתאונת דרכים, נפגע בגופו והופנה לביה"ח איכילוב שם אובחן כסובל מפגיעה פסיכיאטרית המצריכה טיפול במחלקה סגורה. מאז פלוני נכנס ויוצא מאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר מס' חודשים פרצה אש במחלקה בה היה מאושפז בביה"ח אברבנאל וכתוצאה מכך נכווה פלוני בצורה קשה. בשל כך הגיש תביעה על הנזק בתאונת הדרכים כנגד חב' הביטוח במקביל החליט כי אם בית המשפט יקבע כי אין קשר סיבתי בין תאונת הדרכים לאירוע ההצתה, יתבע פלוני את בית החולים בגין ההצתה. הטענה העיקרית הייתה כי פלוני הצית עצמו במתכוון ועל כן תביעתו לא נכנסת בגדר חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה ? 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אלא בגדר פקודת הנזיקין. שכן בחוק הפיצויים קיים סעיף שנקרא "ייחוד העילה" סעיף זה, למעשה, קובע כי ניזוק שלא נכנס בגדר חוק הפיצויים, כלומר שנקבע כי לא מדובר בתאונת דרכים, יוכל הניזוק לתבוע במסגרת חוקים אחרים.

נשאלת השאלה: האם מדובר "בתאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים? בית המשפט הציע לצדדים למנות מומחים רפואיים בהסכמתם על מנת שהם אלה שיבחנו אם מדובר בתאונת דרכים כדין. הצדדים הסכימו והדיון כולו נסוב סביב חוות הדעת של המומחה הפסיכיאטרי אשר מכהן גם כמנהל ביה"ח בו נגרמה ההצתה (להלן: "המומחה").

חוות הדעת של המומחה

המומחה בחוות דעתו, למעשה, התייחס למגוון נושאים אשר לא קשורים כלל לנכות, כגון מחלותיו של פלוני, שאלת הקשר הסיבתי והיעדר הרשלנות של ביה"ח. בשל כך פלוני פנה לבימ"ש בבקשה להורות על פסילת חוות הדעת או לכל הפחות חלקים ממנה. טענתו הייתה כי המומחה חרג מסמכותו ובמקום לחוות דעתו בנושא הנכות, התייחס המומחה לשאלות נוספות אשר לא הונחה לגביהן. בית המשפט קיבל את בקשתו של פלוני וקבע כי אכן המומחה חרג מסמכותו. מעבר לכך, ההתייחסות לנושאים אחרים מלבד הנכות, פגעה בזכותו של המשיב להתארגן לכך בהתאם ולהביא את שלל הראיות והטיעונים הדרושים לסתירת חוות הדעת הזו.

טענותיה של חברת הביטוח

חברת הביטוח התרעמה על הפסילה והגישה בקשה ובה טענה כי המומחה כלל לא הוגבל בסמכויות וכי היה ברור לכל המעורבים בדבר שהמומחים מונו לטובת חיווי דעתם בשלל נושאים. בנוסף לכך, טוענת חברת הביטוח כי בקשה לפסילת מומחה תתקבל רק במצב בו חוות הדעת גרמה לעיוות דין ובמידה ונפלו פגמים ספורים ניתן יהיה למחוק חלקים מחוות הדעת. פלוני במקביל טוען כי לולא היה יודע שהמומחה יביע דעתו גם בנושאים אשר לא קשורים לנכות, לא היה נותן הסכמתו למינוי מנהל ביה"ח הפסיכיאטרי כמומחה משום שקיים ניגוד עניינים מובהק בנוגע לרשלנות ביה"ח. פלוני טוען כי הפגם הוא בלב ליבת חוות הדעת ולכן מחיקת חלקים ממנה לא ימנעו את עיוות הדין.

במצב שכזה האם יש לפסול את חוות הדעת לחלוטין או שמא להותיר את חוות הדעת על חלקים נבחרים? חשוב לומר, כי במידה ונמצאו פגמים בחוות הדעת לא בהכרח שהיא תיפסל על הסף. במיוחד אם היא כבר הוגשה, שכן ניתן להניח כי הדברים שנאמרו בחוות הדעת הם אלה שהניעו את מבקש הפסילה מלכתחילה. מעבר לכך, גם אם התבצעה חריגה מסמכות בתמימותו של המומחה, עדיין יש להתייחס לשאלת הפסילה בעדינות ולבדוק האם ניתן למחוק את החלקים החורגים בלבד.

לעניין ניגוד העניינים ניתן לומר כי המסקנה של המומחה בנוגע להיעדר רשלנות פגמה בחוות הדעת והציגה אותה כסובייקטיבית לעיניו של המומחה שמכהן גם כמנהל ביה"ח. כמו גם מסקנות נוספות בדבר מגוון שאלות שלגביהן לא הונחה המומחה לחוות דעתו. מצב זה למעשה לא מאפשר לבית המשפט למחוק חלקים מסוימים מחוות הדעת מכיוון שבכך לא ניתן לדעת בוודאות כי הוסרו סימני הספק מעל המסקנות של המומחה. קיים סיכוי כי חוות הדעת אכן תגרום לעיוות הדין ובשל כך נדחית הבקשה.

על מנת למנוע מקרים אלה בעתיד, על הניזוק להקפיד כי המומחה מקבל הנחיות מדויקות בנוגע לחוות הדעת. חשוב לזכור, מומחה רפואי הוא אינו שופט או עו"ד ועל כן לא תמיד מודע לגדר סמכויותיו. במידה ובית המשפט ינחה בצורה חד משמעית את המומחים במקרים הבאים, מצב כזה יכול שלא לחזור על עצמו מכיוון שההנחיות היו ברורות וכל חריגה מהנחיה תגרור פסילה גורפת.

רעא 1138/12