עזב את ביה"ח כי הרגיש טוב ונגרם נזק ללב

כתבתה של אנה שוחט, אלמוג-שפירא משרד עו"ד

הרופאים, יש בידיהם את האחריות לבריאות החולה, ואנחנו כחולים מוטלת עלינו האחריות לקבל את הטיפול הנדרש. הבעייתיות נוצרת כאשר מסרב החולה לטיפול המוצע ונפגע מכך.

האם חלה על הרופאים אחריות משפטית להסביר לחולה את הסיכונים שבוויתור הטיפול ואת התסמינים המחייבים מידית חזרה לבית החולים? האם במצבים אלה עשויים הרופאים לחוב בעילה של רשלנות רפואית ?

ל' בעת הליכתו ברחוב הרגיש כאב חד בחזה. אמבולנס של מד"א הגיע למקום והוא הובהל לחדר המיון של ביה"ח וולפסון. לאחר בדיקת הרופאים כשנראה שיצא מכלל סכנה מידית נתבקש בכל זאת להישאר בבית החולים להשגחה. החולה שביקר כבר בעבר בבתי החולים הצפופים וההומים לא רצה להתאשפז וחתם על טופס ויתור אשפוז ועזב את המקום.

על פי תיאור תביעת רשלנות רפואית שהוגשה, בהגעתו לבית גם במנוחה המשיך להרגיש כאבים בחזה גם אחרי שנטל כדורים להרגעת הכאבים. בלילה שביום שלאחר האשפוז מצבו לא השתפר ואף החמיר. אשתו של ל' שראתה כי מצבו של בעלה מחמיר הזמינה בדחיפות רופא לביתם. הרופא ביצע מס' בדיקות ולאחר מכן נתן לחולה שתי זריקות וולטרן שלא עזרו. כאשר מוצעו הבדיקות עד תום הציע שאם לא יחלפו הכאבים עד הבוקר להתפנות בשנית לבית החולים.

לקראת הבוקר הכאבים נעשו חזקים יותר ול' פונה לבית החולים ברזילי באשקלון שם אובחן במידי כסובל מאוטם בדופן הקדמי של שריר הלב. בשל המצב צונתר, עבר הרחבה והשתלת סטנט בעורק כלילי וקדמי ועורק כלילי עוקף שמאלי.

בגלל עזיבתו של החולה בפעם הראשונה את המיון מצבו לא טופל ואף החמיר והממצאים גילו שנגרם נזק רב ללב.

ל' תבע את בית החולים וולפסון בבית המשפט השלום בראשון לציון בשל רשלנות רפואית. "לא ידעתי שהיה נחוץ שאשאר ואתאשפז, בטח שלא צפיתי שעזיבת בית החולים עלולה לסכן את חיי", אומר התובע. לטענתו לא הובהר לו על ידי הצוות הרפואי שנחוץ והכרחי שיתאשפז בבית החולים על מנת לשלול חשש של סיכון לבבי. החולה לא הבין את מלוא הסיכון שלקח כאשר חתם על טופס ויתור אשפוז והלך לביתו כאשר הרופאים לא הסבירו לו על סיכון שבכך.

מומחה מטעם בית המשפט בדק וקבע כי התרשל בית החולים באופן שחרור החולה לביתו.

ישנם מקרים כאשר החולה מצוי בסכנת חיים ואחריות הרופאים לאשפז את החולה בעל כורחו. עם זאת, גם במצבים בהם שיקול הדעת נשאר בידי החולה מוטלת האחריות על הרופאים. גם לאחר סירובו של ל' לאשפוז היה על הרופא להסביר לחולה על הסכנות של עזיבת המיון ללא טיפול וכי מומלץ ואף חובה לבריאותו להישאר בבית החולים. אם גם לאחר ההסבר עדיין היה מתעקש החולה לחתום על טופס ויתור אשפוז מחובתו של הרופא היה להסביר לו באילו תסמינים יש לסור מידית לבית החולים.

בבית המשפט טענו הרופאים שהוסבר לחולה שיש להתאשפז ולא מתפקידם להחזיקו בכוח. בית המשפט פסק לטובת התובע כי התקיימה רשלנות רפואית וכי התובע זכאי לפיצויים. קביעתו הסתמכה על כך שגם כאשר הוסבר לחולה כי יש להתאשפז בבית החולים והחולה סירב היה על הרופאים להתעקש כבעלי המקצוע בתחום הרפואה ולבקש ממנו למען בריאותו לא לסכן את חיו ולהישאר בבית החולים. לחילופין משסירב להתאשפז להעניק הנחיות שאם כאביו בחזה מחריפים יש לסור במידית למיון.

חשוב להבין שהחולה הוא האחראי לבריאותו ולכן חשוב להקשיב להוראות הרופאים ולהישמע להם. עם זאת, בהחלטתו לותר על טיפול רפואי זכאים החולים להסבר מלא ומפורט של מצבם והנחיות להמשך.