פטירת תינוק בלידה

רשלנות רפואית שהובילה לפטירת תינוק

המקרה בו נדון עוסק במות תינוק לאחר לידת ואקום שנטען כי התרחש בעקבות רשלנות רפואית של הצוות הרפואי שיילד את התינוק. לפני כמה חודשים הגיעה נעמי (שם בדוי), בחודש התשיעי להריונה, לחדר הלידה בבית החולים, אחרי שירדו לה המים. לאחר מספר שעות בהן התינוק לא יצא, החליט הצוות הרפואי לבצע לידת וואקום. בלידת הוואקום, התינוק יצא עם חבל הטבור כרוך סביב צווארו, ללא דופק וללא נשימה, והתינוק נפטר כעבור מספר שעות, לאחר שניסיונות החייאה שנעשו בו לא צלחו. הצוות הרפואי שנכח במקום בעת האירוע קבע כי התינוק מת מחנק. השאלה הנשאלת היא, האם היה מדובר במצב רפואי שנוצר עוד טרם הלידה, או שרשלנות הרופאים במהלך לידת הואקום היא שהובילה לחנק התינוק ולמותו. מי שיכול לקבוע במקרה זה מי נושא את האחריות למצב הוא עורך דין רשלנות רפואית המתמחה בתחום.

האם ההיריון היה תקין, ומה אמרו התובעים?

כאשר עלה הנושא לבירור משפטי ופרטי המקרה נבחנו לעומקם, נמצא שמלבד סוכרת הריון, נעמי לא סבלה במהלך הריונה מכל בעיה רפואית אחרת. גם ההיריון עצמו היה תקין לחלוטין. על פי הממצאים, נראה שהבעיה החלה בלידה עצמה. על פי התובעים, לפני שהחליטו הרופאים לבצע לידת וואקום, כבר החלה המצוקה העוברית אצל העובר. עם זאת, כנראה שהצוות הרפואי לא איבחן אותה בזמן. התובעים טענו כי חוסר האבחון הוביל לפטירת התינוק זמן קצר לאחר שנולד. לכן, על פי התובעים מדובר במקרה של רשלנות רפואית מבחינת הטיפול בעובר. טענת התובעים התבססה על חוות דעת רפואיות שגרסו גם הן שמדובר היה ברשלנות עקב אבחון בלתי הולם.

אולם, הנתבעים טענו אחרת. ולדעתם המצוקה העוברית אובחנה מיד עם התרחשותה. כמו כן, ברגע שהיא אובחנה, נטען כי הצוות הרפואי פעל כנדרש וניסה לזרז את הלידה עד כמה שאפשר. במסגרת הדיון במקרה, בית המשפט הביא מומחה מטעמו שייתן את חוות הדעת הרפואית שלו. המומחה של בית המשפט קבע שהצוות הרפואי אכן היה יכול לאבחן את המצוקה העוברית כשעה לפני הזמן בו היא אובחנה בפועל. זאת, משום שעל פי רישומי המוניטור, דופק התינוק היה גבוה מן הנדרש ובנוסף, הוא המשיך לעלות במהלך הלידה וזאת מבלי שהרופאים נתנו על כך את דעתם.

קביעת השופט ? האם הצוות הרפואי שיילד את התינוק נושא באחריות?

בקביעתו באשר למקרה זה, השופט  החליט להסתמך על חוות הדעת של המומחה מטעמו. לדבריו, הוא מצא את חוות הדעת ברורה מאד ואת טיעוניה משכנעים ביותר ובעלי תוקף. לפיכך, קבע השופט שאמנם הצוות הרפואי כשל בטיפול, וזאת משום שלא איבחן את המצוקה העוברית בעת שהתרחשה אלא רק כשעה לאחר מכן. לפיכך, הקביעה הסופית היתה כי מדובר ללא ספק במקרה של רשלנות רפואית במהלך הלידה, אשר התבטאה בכך שהמעקב שביצע הצוות הרפואי אחר המוניטור היה לקוי ומצבו של התינוק לא הוערך כראוי. לרוע המזל, התינוק חולץ רק כשכבר לא ניתן היה למנוע את ההתדרדרות במצבו ואת מותו כתוצאה מכך.

מוות קליני לאחר הלידה כתוצאה של רשלנות רפואית

לפיכך השופט פסק לזכות התובעים. עם זאת, נקבע כי למרות שהייתה רשלנות רפואית של צוות הרופאים היא לא תקבע על 100 אחוזים אלא על כ-80 אחוזים. זאת משום שעל פי חוות דעת המומחה, גם אם הלידה הייתה מזורזת עוד יותר והרופאים היו מיילדים את התינוק קודם לכן, אין ודאות כי חבל הטבור לא היה נכרך סביב הצוואר שלו. לכן, גם הנסיבות הרפואיות של הלידה תרמו למצב שנגרם ולא רק רשלנות הרופאים.