admin
אם הגעתם הנה, כנראה שאתם מחפשים מידע ורוצים לדעת מהי רשלנות רפואית בלידה ?
בטח תרצו לדעת האם יש לכם עילת תביעה ? מתי ניתן להגיש תביעה שכזו ? כיצד עושים זאת ? כיצד לבחור משרד עורכי דין רשלנות רפואית ובמה הדבר כרוך ?
במסגרת אתר זה תוכלו לקרוא מידע רב בנושא, ואף להתרשם מפסקי דין מערכאות שיפוטיות שונות, ולהיוועץ עם עורכי דין הבקיאים בנושא.
תביעות רשלנות רפואית בלידה
חלק בלתי מבוטל מהתביעות של רשלנות הרפואית המוגשות לערכאות השיפוטיות הן עקב טעויות הכרוכות בהליך הלידה. ישנה קשת רחבה ומגוונת של אירועים שהובילו להגשת תביעות רשלנות רפואית בלידה. כך, מוגשות למשל מעת לעת תביעות לבתי המשפט מן הנימוקים הבאים:
– אי הערכת מצב העובר כדבעי ותוך כך קבלת החלטה שגויה ביילודו, כגון אי ביצוע ניתוח קיסרי בזמן.
– נזק שמקורו בביצוע זריקה אפידורלית בצורה בלתי תקינה אל תוך עמוד שדרה של האישה ההרה.
– התעלמות הצוות הרפואי מנתונים אובייקטיביים במצב האם והעובר, כגון: לחץ דם ודופק.
– הותרת עצם זר בגוף האישה היולדת במהלך ניתוח קיסרי שעברה.
– הותרת שאריות שלייה בתום הלידה ו/או אי מתן תשומת לב למצבה הרפואי של היולדת.
– נזק שמקורו בביצוע לידת ואקום ו/או לידת מלקחיים.
– תשניק סב לידתי הנובע עקב איחור באבחון מצב העובר.
– שיתוקי מוחין ו/או פיגור שכלי אשר מקורם ברשלנות רפואית במהלך הלידה הגורמת לאי אספקת חמצן למוחו של העובר.
הרשימה למרבה הצער ארוכה ולא נוכל להרחיב במסגרת הכתבה דנן, אך אנו בטוחים כי תוכלו להרחיב את ידיעותיכם בנושא במסגרת שלל המאמרים המפורטים באתר.
אחד המקרים הנפוצים ביותר עוסק בבחירה רשלנית בחילוץ העובר, אשר גורמת לו או לאימו לנזק. ודוק, קיימים מספר דרכים באמצעותן ניתן ליילד עובר: לידה טבעית (וגינאלית), לידה קיסרית (חילוץ העובר על ידי ניתוח כירורגי בבטנה של האם) ולידה מכשירנית (חילוץ העובר על ידי מלקחיים או מכשירי ואקום). מדע הרפואה מתווה כללים ברורים אשר אמורים להנחות את הרופאים המיילדים בבואם לבחור בדרך חילוץ העובר.
לדוגמא, כאשר ההיסטוריה הרפואית של היולדת מלמדת על סיבוכים בלידה, הפלות וכדומה, סביר להניח כי הפרקטיקה הרפואית תחייב את הרופאים ליילדה באמצעות ניתוח קיסרי או לידה מכשירנית. במידה וסטייה מחובה זו תגרום ליולדת ו/או לעוברה לנזקים, תתגבש לניזוקים עילת תביעת רשלנות רפואית. יש להבהיר כי קיימים קריטריונים נוספים שעלולים להצביע על הצורך בבחירת אלטרנטיבה מסוימת לילוד העובר (למשל: משקל העובר, האופן שבו הוא ממוקם ברחם, גיל ההריון ועוד).
אחת התביעות המפורסמות בעניין רשלנות רפואית בלידה הינה התביעה שהוגשה על ידי איש אשר נולד בבית החולים "שיבא" כשהוא משותק בגפיו העליונות. עיקר טענתו הייתה שהצוות הרפואי שיילד אותו התרשל היות ובחר לחלץ אותו בלידה ואינאלית ולא בניתוח קיסרי. לדידו, הוא היה מונח ברחם במצב לא טבעי המכונה "מצב עכוז", המתרחש כאשר עכוזו של העובר מופנה לפתח הרחם (במקום שראשו יהיה האיבר המופנה לפתח זה). כיום, על פי הפרקטיקה הרפואית אין כל ספק כי במרבית המקרים שבהם העובר נמצא במצב עכוז, כאמור, יש לחלצו בניתוח קיסרי. אולם, באותו מקרה ספציפי בוצעה הלידה בשנת 1974, תקופה בה הפרקטיקה הרפואית הנוגעת לניתוח קיסרי במצבים אלו הייתה בחיתוליה. למרות העובדה האמורה בית המשפט העליון הטיל על הצוות הרפואית את החובה לפצות את התובע בגין נזקיו, תוך שהוא קובע שהיה עליו לחלץ את הניזוק בניתוח קיסרי (ראה/י 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם שיבא).
רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש גם בעקבות ניתוח שגוי של ממצאי המוניטור שמחובר לאם ותפקידו לעקוב אחר קצב פעימות הלב של העובר. הצוות הרפואי צריך לעקוב ולהיות ער לממצאי המוניטור ובמקרים שבהם קיימת האטה בדופק העובר, עליו להחליט במהירות על חילוץ העובר באופן מיידי. התעלמות מממצאי המוניטור או התמהמהות בחילוצו של העובר עלולים להסב לו נזקים בלתי הפיכים שבגינם יטיל בית המשפט אחריות על הרופאים הרשלנים.
זאת ועוד, כיום, על מנת להקל על הכאבים שחשה היולדת במהלך הלידה, נהוג להזריק לה חומר מרדים, אשר בעגה הרפואית מכונה אפידורל. ההשפעה הראשונית של האפידורל הינה על העצבים שאחראים על לחץ הדם בגופה של היולדת. אשר על כן, טרם מתן הזריקה אמורה היולדת לקבל עירוי נוזלים, אשר תכליתו לשמור על רמה ראויה של לחץ דם לאחר הזרקת האפידורל. אי שמירה על לחץ הדם של היולדת, כאמור, עלול לגרום למצוקה עוברית ולאי אספקת חמצן ראויה לעובר, על כל הנובע מכך. יתר על כן, הזרקת חומר ההרדמה מבוצעת באזור עמוד השידרה התחתון של היולדת ועל כן צריך הרופא להחדיר את מחט המזרק בזהירות מוגברת ולהימנע מפגיעה בעצבים באזור, אשר יכולה להביא אף לשיתוקה של היולדת.
תגובות אחרונות