רשלנות רפואית בניתוח לייזר בעיניים

דב עבר ניתוח לייזר להסרת משקפיים מבלי שנחשף לכלל המידע הקשור בניתוח. האם יהיה זכאי לפיצויים?

בשנת 1999, פנה דב אל רופא עיניים התעניין לגבי ניתוח לייזר בעיניו. לאחר מספר בדיקות המליץ לו הרופא לעבור את הניתוח, ואכן, מספר שבועות מאוחר יותר עבר דב שני ניתוחים ? ראשית, ניתוח בעין ימין, וכשבוע לאחר מכן ניתוח דומה גם בעין שמאל.

דב טוען כי לא רק שהניתוח לא פתר את בעיות הראייה שלו, אלא שכתוצאה מהניתוח נגרמו נזקים חמורים ובלתי הפיכים לעיניו, ולאור זאת, הוא תובע את הרופא בגין רשלנות רפואית.

ניתוח לייזר הותיר את המטופל עם נזקים בלתי הפיכים

ראשית, בית המשפט בחן את טיב הבדיקות שערך הרופא לדב טרם ההחלטה על הניתוח, ומצא כי הבדיקות שנערכו היו סבירות ועמדו בסטנדרט שהיה מקובל באותה עת. עיקר הדיון נסב סביב העובדה שמספרי המשקפיים של דב היו גבוהים, ובאותה העת מרבית הניסיון בתחום ניתוחי הלייזר התנקז לניתוחים בתחום מספרים נמוך יותר. עם זאת, בית המשפט מצא כי בשאר העולם בוצעו ניתוחים מסוג זה גם במספרים גבוהים, והחלטתו של הרופא לבצע את הניתוח עמדה במתחם הסבירות ולא עלתה לכדי רשלנות רפואית.

שנית, בחן בית המשפט האם הייתה התרשלות מצד הרופא בביצוע הניתוח עצמו ובתהליך הטיפול שלאחריו. דעות המומחים שהובאו לפני בית המשפט היו חלוקות בעניין זה, הן בשאלת הבדיקות שנערכו והן בשאלת המכשירים שנעשה בהם שימוש, ובית המשפט קיבל את עמדת ההגנה שהניתוח והטיפול שלאחריו בוצעו בצורה סבירה, על פי מה שהיה מקובל באותה תקופה.

טענותיו של המטופל

דב טען, כי העובדה שהניתוח לא הביא לתוצאות הרצויות מעיד כאלף מומחים שהניתוח בוצע בצורה רשלנית, אך בית המשפט דחה טענה זו, שכן אין בעובדה זו לכשעצמה בכדי להעיד על רשלנות רפואית בביצוע הניתוח.

בסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי לא הייתה רשלנות רפואית מצד הרופא בבדיקות שנערכו לדב לפני הניתוח, כמו גם במהלך הניתוח עצמו ולאחריו. לאור זאת, ניתן לומר ששאלת הנזק שנגרם לדב מתייתרת, שכן, יש רלוונטיות לשאלות בדבר נזקים וקשר סיבתי רק במידה ומוכחת התנהגות רשלנית.

למה הטענות של המטופל נדחו?

לאחר שטענות בדבר רשלנות רפואית נדחו על ידי בית המשפט, נותרה סוגיה נוספת ואחרונה שיש לבחון, והיא שאלת ההסכמה מדעת. אדם העומד לפני טיפול רפואי, זכאי לקבל את כלל המידע הרלוונטי לגבי הטיפול אותו הוא עומד לעבור. מידע זה כולל את הסיכונים הכרוכים בטיפול, את הסתברותו להצליח, מידת חדשנותו של הטיפול וכד', וכמו כן מידע על אפשרויות טיפול חלופיות וזמינותן. במידה ומידע מעין זה נמנע מאדם שעובר טיפול ניתן לומר שהסכמתו לביצוע הטיפול לא הייתה הסכמה מדעת, ועל כן הטיפול שבוצע בו מהווה פגיעה באוטונומיה שלו להחליט בצורה מושכלת לגבי כל פעולה שתבוצע בגופו.

בית המשפט בחן ומצא כי חלק חשוב מן המידע הרלוונטי לקראת הניתוח, לא נמסר לדב כפי שראוי היה. כך למשל, העובדה כי הניסיון העולמי בניתוחים במספרים גבוהים היה לא רב, או הסיכונים הכרוכים בניתוח. משכך, נקבע על ידי בית המשפט כי הייתה פגיעה באוטונומיה של דב, ו הוא זכאי לפיצויים. הסכום שנפסק היה מאה אלף שקלים.

תא (ת"א) 63162/05