פגיעה באוטונומיה הינה ראש נזק חדש יחסית בתביעות רשלנות רפואית אשר נולדה בעקבות חובות היידוע ועיקרון ההסכמה מדעת שמנויים בחוק זכויות החולה, התשנ"ו ? 1996. ודוק, אם עד להכרה בראש הנזק האמור היה התובע בתביעות רשלנות חייב להוכיח כי הרשלנות הרפואית מצד הרופא המטפל גרמה לו לנזקים פיסיים ו/או נפשיים מוחשיים, הרי שלאחר החלת הדוקטרינה המכירה בפגיעה באוטונומיה של מטופל על גופו, על מנת שהתובע יקבל פיצוי די בכך שיוכיח כי רשלנות רפואית הובילה באופן כזה או אחר לפגיעה באוטונומיה.
חובת הרופא לפני הטיפול להציג בפני המטופל את כל הסיכונים
כך, לפני כל טיפול רפואי על הרופא המטפל מוטלת חובה למסור למטופלו את מלוא האינפורמציה אודות הטיפול, הסיכונים הטמונים בו ואפשרויות טיפול נוספות שעומדות בפני המטופל, בהתאם למצבו הרפואי. חובות יידוע אלו נועדו על מנת לאפשר למטופל להסכים באופן מושכל לביצוע הטיפול בו, תוך שהוא מבין ומודע למשמעויות השונות שיש לבחירתו. כאשר הרופא לא פורס בפני המטופל את מלוא המידע הנוגע לסוג הטיפול בו, כמפורט לעיל, הרי שנמנעת מהמטופל האפשרות ליתן הסכמה מדעת לאותו טיפול, עובדה שגורמת לו נזק מסוג של פגיעה באוטנומיה שלו על גופו.
טענותיו של בית המשפט
באחד מפסקי הדין שדנו בתביעת רשלנות רפואית קבע בית המשפט המחוזי בירושלים כי הזכות של אדם לאוטונומיה היא זכותו לקבוע כיצד לנהוג ולהחליט על נקיטת מעשים בהתאם לרצונו ובחירותיו (ראה/י ת"א 3509/01). אותו מקרה עסק בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה על ידי זוג הורים שאיבדו את ארבעת עובריהם בסמוך למועד הלידה. בית המשפט בחן את הרשומות הרפואיות שתיעדו את הליך ההריון של התובעת וגילה כי הנתבעים לא ציינו באותן רשומות כי הסבירו ליולדת את הסיכונים הטמונים בהריון מרובה ילדים. עצם העובדה שמידע זה לא תועד ולא נמסר לאישה ההרה, עולה כדי רשלנות מצד רופאי בית החולים. אשר על כן, בנסיבות דנן פוסק בית המשפט לתובעים פיצוי בסך של כמאה וחמישים אלף שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה שנבעה מהפרת חובת היידוע, כמפורט לעיל.
הפיצויים ששולמו
מדובר בסכום פיצוי גבוה באופן יחסי, היות ומרבית הפיצויים הנפסקים על ידי בית המשפט בהקשר זה אינם עולים על הסך של מאה אלף שקלים. יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים ? לדוגמא, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים) בחודש פברואר 2011, חוייבו הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של מאתיים וחמישים אלף שקלים בגין הפגיעה באוטונומיה שגרמו להם (ראה/י ע"א 9936/07). גם מקרה זה עסק ברשלנות רפואית בהריון מרובה עוברים, אלא שבנסיבות האמורות הרתה האם לאחר טיפול הפריה ובנסיבות כאלו קיימת על הצוות הרפואי חובה מוגברת להבהיר לה את הסכנות הכרוכות בהריון מסוג זה.
לא למותר לציין כי דוקטרינת הפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה הינה בהליכי התהוות ומדי פעם מתווספות הלכות חדשות בנושא. כך, רק לאחרונה, ביום 7.7.2011, ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בתביעת רשלנות רפואית אשר במסגרתו נפסק לאלמנה פיצוי בשל ניתוח שנערך בבעלה המנוח לאחר מותו, זאת ללא שניתנה לה אפשרות בחירה מושכלת האם לאפשר את נתיחת גופת בעלה, כאמור (ראה/י 4576/08).
תגובות אחרונות