צירוף חוות דעת נוספת – האם מהווה עילת תביעה חדשה?

כאשר תובע מבקש לתקן כתב תביעתו ולצרף חוות דעת מומחה בתחום נוסף, ההלכה היא כי בתי המשפט נעתרים לכך ברוחב לב אם התיקון דרוש לצורך הכרעה של ביהמ"ש בשאלות שבמחלוקת. תיקון בד"כ לא יאושר אם הוא טומן בחובו הוספתה של עילת תביעה חדשה או אם יש בו החלפת עילה.

הטיפול שניתן לאייל

אייל, יליד שנת 1967, הגיש בחודש נובמבר שנת 2011 תביעת רשלנות רפואית נגד "עיניים" שהינו מרכז רפואי שעוסק בהסרת משקפיים. בכתב התביעה הוא טען כי טיפול הלייזר התבצע בצורה רשלנית, ובעקבותיו נגרמו לו נזקים גופניים. התובע ציין כי לאחר הניתוח שהתבצע בחודש מרץ שנת 2002 נזקק לעבור שלושה ניתוחים שהינם מתקנים, החל מאוקטובר שנת 2002, וגם לאחריהם עדיין נזקק להרכבת משקפיים, נפגעה אצלו ראיית הלילה, והוא החל סובל מתופעה של סנוורים.

בכתב התביעה טען אייל, בנוסף, כי הניתוח הכושל והעובדה כי נאלץ לבצע כמה ניתוחים לתיקון המצב החמירו את מצבו הנפשי. אמנם גם בעבר סבל מדיכאונות, אך לאחר הניתוח דיכאונו העמיק והתמשך. אייל ביסס טענותיו על חוות דעת מומחה ברפואת עיניים, לפיה, טיפול הלייזר שהוענק לו היה רשלני וכמעט גרם לעיוורון בעקבות כך הקנה לו עשרה אחוזי נכות עקב.

המלחמה השקטה בין התובעים והנתבעים

מנגד הנתבעים הכחישו את הטענות נגדם והגישו חוות דעת נגדית ע"י מומחה ברפואת עיניים, לפיה הטיפול שקיבל התובע מידי הנתבעים היה בהחלט סביר, וכי תלונותיו הרפואיות אינן קשורות לטיפול שהוענק על ידיהם, וכי לתובע לא נותרה כל נכות בתחום העיניים. המומחה לרפואת עיניים אף טען כי התובע סבל גם בעבר מדיכאון, ואף היה מאושפז בבי"ח פסיכיאטרי, ויתכן שקיימים גורמים אחרים אשר בעטיים מועצמת תחושת הדיכאון והכישלון של התובע, אך עם זאת ציין כי הנושא הנפשי אינו במסגרת מומחיותו.

ביוני שנת 2009 התובע הגיש בקשה לביהמ"ש לתקן את כתב תביעתו באמצעות הגשתה של חוות דעת בתחום הפסיכיאטריה. בבקשתו טען כי מחומר הראיות, לרבות חוות דעתם של המומחים, עולה שהמחלוקת בין שני הצדדים בין היתר עוסקת בשאלה האם המצב הנפשי הקודם של התובע רלוונטי לסוגיית האחריות ולסוגיית הנזק. לעניין האחריות טען התובע כי היות ודיווח לנתבעים טרם הניתוח על המצב הנפשי שלו והצהיר כי נטל תרופות פסיכותרפיות יש לדון בשאלה, האם היה עליהם לערוך בירור יסודי של המצב הנפשי שלו לפני שהסכימו לנתחו. לעניין הנזק הוא טען כי חוות הדעת תסייע לבחון את השאלה האם המצב הנפשי שלו אכן הוחמר בעקבות הניתוחים, והאם קיימת השפעה תפקודית להחמרה זו לנוכח מצבו הקודם.

הנתבעים התנגדו לבקשה, ובתגובתם טענו כי יש לדחות את הבקשה עקב התיישנות, שכן במועד הבקשה חלפו למעלה משבע שנים מיום הניתוח ומהמועד בו נבדק התובע ע"י הנתבעים לפני ההחלטה לנתחו בחודש ינואר 2002. לטענתם, בעיותיו של התובע בתחום הנפש היו מוכרות וידועות כבר במועד בו הגיש תביעתו, וטענתו כי היה עליהם לערוך בירורים יסודיים ומעמיקים של מצבו טרם נותח הינה טענה חדשה של רשלנות רפואית אשר חורגת מהקו המקורי, ואף מהווה הרחבת חזית שהנה אסורה.

התובע טען בתשובה לתגובתם של הנתבעים כי התיקון המבוקש על ידיו אינו מהווה הוספת עילה חדשה אשר התיישנה, משום שהיא נמצאת במסגרת עילת הרשלנות הרפואית שנטענה על ידו כבר בכתב התביעה. בנוסף טען כי בכל מקרה מרוץ ההתיישנות צריך להימנות רק מחודש ינואר 2003 שכן טיפוליו נמשכו עד מועד זה, ומדובר במעשה או במחדל מתמשך שלפי פקודת הנזיקין מהווה חריג להתיישנות, ומאריך את תקופת ההתיישנות.

ביהמ"ש קיבל את הבקשה

ביהמ"ש קבע כי הגם כי לטעמו לא מדובר באירוע אחד מתמשך כטענתו של התובע, אלא ברצף של אירועים בודדים וחד פעמיים, הרי שיש לערוך הפרדה בין נזקיו של התובע בתחום העיניים שהחלו מייד עם הניתוח הראשון לבין נזקיו בתחום הנפש אשר נוצרו רק בעקבות הרצף של הכישלונות שספג בטיפוליו, והניתוחים המתקנים שנזקק לעבור. מכאן שמרוץ ההתיישנות לגבי נזקים נפשיים אלו יתחיל רק במועד סיום כל הניתוחים, ולפיכך עדיין לא התיישנה עילה זו.

ביהמ"ש קבע כי למעשה אין צורך להכריע האם הטיפולים שעבר התובע מהווים מעשה אחד שהינו מתמשך או כמה אירועים, שכן בכל מקרה התיקון המבוקש לא מהווה הוספתה של עילת תביעה חדשה, שכן מסכת העובדות אשר הינן הבסיס לטענות בנושא הנפש אינה חדשה ואינה מבוססת על עובדות שלא נטענו כבר בכתב התביעה. כך גם לעניין הטענה לנזקים נפשיים, שכן כבר בכתב התביעה צוין כי היתה החמרה במצב הנפשי של התובע בעקבות הניתוחים שעבר אצל הנתבעים, ומכאן שאין המדובר בבקשת התיקון בטענה מפתיעה וחדשה, אלא אך ורק בתמיכה לטענה קודמת. ביהמ"ש אף קבע כי גם טענת התובע בבקשת התיקון, כי היה על הנתבעים לבחון לפני הניתוח ביסודיות את מצבו, אינה חדשה אלא נובעת מהעובדה כי הינו בעל מצב נפשי כמתואר.

לפיכך קבע בימ"ש כי כל המרכיבים היסודיים של עילת התביעה המקורית נשמרו ונעתר לבקשה. תיקון כתב התביעה אינו חורג מגדר עילת התביעה במשמעות הרחבה שיש לתת למונח זה, ומרכיבי היסוד של העילה המקורית נשמרים.