adminבמאמרים שונים באתר התייחסנו לנושא הכאוב של רשלנות רפואית ולנושא הכאוב עוד יותר – רשלנות רפואית בהריון ולידה. במאמר זה נתמקד במקרי רשלנות רפואית אשר נגרמים בשל כך כי הגורם המטפל פענח באופן שגוי את תוצאות בדיקת האולטרסאונד. בדיקת האולטרסאונד היא אחת מבין הבדיקות הכי שגרתיות ותקופות שעוברת אישה במהלך הריונה. כמעט ולא קורה שאישה הרה מגיע לבדיקת מעקב אחר הריונה אצל רופא הנשים המטפל והאחרון, לא יבצע בדיקת אולטרסאונד.
כבר עתה נציין כי תביעות רשלנות רפואית בהריון תופסות נפח מכובד מכלל התביעות המוגשות בתחום זה לבתי המשפט. לכן, חשוב לנו כבר עתה להדגיש כי בכל מקרה של נזק מומלץ לבחון את הנושא באמצעות גורמים מקצועיים לרבות עורכי דין בתחום. בכל עת באפשרותכם לפנות אלינו בטל' משרדנו או באמצעות טופס יצירת הקשר של משרדנו. נשמח לסייע, ככל הניתן.
מהי בדיקת האולטרסאונד ?
טרם נפרט כיצד עשויה לבוא לידי ביטוי תביעת רשלנות רפואית בהריון כתוצאה מבדיקת אולטרא סאונד, נסביר בקצרה על הבדיקה.
הבדיקה משמשת לדימוי שרירים, רקמות וסקירת איברים. הסיבה לכך שבדיקת האולטרסאונד כה "פופולארית" בסגרת בדיקות מעקב ההריון היא שהיא מאפשרת לזהות אף עובר בגודל של 5 מ"מ [!]. יש להבחין, אולם, בין שני סוגים של בדיקות אולטרסאונד במהלך הריונה של אישה- האחת נעשית אצל רופא הנשים המטפל (שגרתית) והשנייה אצל רופא מומחה במטרה לאתר פגמים ומומים גנטיים בעובר. בארץ, נהוג (אך לא מתחייב) שאישה מבצעת לפחות סקירה אחת אצל מומחה במהלך הריונה (סקירת מערכות). יתרונה של בדיקת האולטרסטונד הוא שהיא מאפשרת לאתר מקרים של בעיות שונות בהריון (למשל, שיליית-פתח המצריכה ביצועו של ניתוח קיסרי מיידי)שעשויים להזיק לאם ולעובר. ומאפשרת לראות את הלב הפועלם של העובר החל משבוע השישי לערך. יתרון נוסף לבדיקת האולטרסאונד הוא שעד היום היא נחשבת לבדיקה מזיקה פחות בניגוד לבדיקות אחרות שאישה עוברת במהלך הריונה.
עד כאן הכל טוב ויפה בעולם האולטרסאונד, אז מה הבעיה ? כיצד בא הדבר לידי ביטוי בתביעות רשלנות רפואית בהריון ?
ובכן הבעיה היא פחות במכשיר ויותר במי שמפעיל את המכשיר ויודע לקרוא ולזהות מה הוא אומר. כמו תמיד, הרשלנות (ותביעות רשלנות רפואית בהריון בפרט) מתחילה לאו דווקא במכשור אלא יותר בגורם האנושי. הטעויות בפענוח הבדיקה – הפענוח השגוי עשויות להיגרם בשל קושי לקרוא באופן חד משמעי את שמציג האולטרסאונד (מיקום עיניים ואוזניים, למשל) ומקרים אלו של בדיקות שאינן חד-משמעיות לא יוכרו תמיד על-ידי בית-המשפט כמקרים של רשלנות רפואית בהריון בגין פענוח שגוי. המקרים שכן, הם לצערנו המקרים הקשים יותר עבורנו ו"הקלים" יותר עבור הגורמים המטפלים. כלומר, אלו מקרים בהם על הרופא המטפל "כרופא סביר" בנסיבות העניין היה לקרוא את לקרוא את בדיקת האולטרסאונד אחרת אך הוא ביצע פענוח שגוי ולכן, לא עדכן את ההורים בדבר מום או פגם גנטי חמור ובולט בעובר ובשל כך, נוצר מצב רפואי מצער בו התינוק נולד עם מום קשה (ראו בהקשר זה מאמר בנושא הולדה בעוולה באתר).
המקרים הנפוצים ביותר של פענוח שגוי בבדיקת אולטרסאונד ושל רשלנות רפואית בהריון בגין כך הם מקרים בהם הרופאים המטפלים כשלו לאבחן שיתוק מוחין, פגמים קשיים בגפיים, ניוון שרירים ותסמונת דאון בעובר. במקרים אלו, הרשלנות התבטאה לא רק בפענוח השגוי על-ידי הרופא אלא גם בכך כי בעקבותיו, ההורים לא קיבלו את המידע המלא אודות המצב הרפואי של העובר ולכן לא היה בידיהם כל המידע על-מנת לקבל החלטה מושכלת האם להמשיך בהריון או לבצע הפלה. חמור מכך, נולד תינוק שסובל מפגמים וקשיים רפואיים חריפים לאורך כל חייו.
במקרים של רשלנות רפואית בהריון כזו, מאפשר החוק להגיש תביעת נזיקין בגין פענוח שגוי של אולטרסאונד גם 25 שנים לאחר הלידה. כלומר 7 השנים של ההתיישנות על תביעת נזיקין לפי חוק מתחילות להספר לאחר שהיילוד הופך לבגיר- גיל 18.
תגובות אחרונות