כאשר אנו מדברים על "רשלנות רפואית"- ואכן רבות מדברים על רשלנות רפואית ובאתר זה נקדיש סדרה ארוכה של מאמרים לנושא זה- אנו מדברים על תת-קטגוריה בתחום כמעט ונפרד בדיני הנזיקין אשר נקרא "רשלנות מקצועית".
במאמר זה ננסה לאפיין את ייחודה של הרשלנות הרפואית כרשלנות מקצועית- ומה מאפיין רשלנות מקצועית מ-סתם רשלנות.
בעל מקצוע סביר לעומת אדם סביר
פקודת הנזיקין מבחינה בין רשלנות רגילה לרשלנות של בעל מקצוע, לגביי בעל מקצוע מדברים לא רק בנורמה של האדם הסביר אלא "לא נקט מידת זהירות, שאדם זהיר ונבון הכשיר לפעול באותו משלח יד היה נוקט באותן נסיבות". כלומר, כבר החוק דורש יותר מרופא כמקצוע מאשר מכל אדם אחר.
שונות בנורמות ההתנהגות לפי טיב ההכשרה של בעל המקצוע
גם בתוך המקצוע עצמו ישנן הבחנות. לא דין מנהל מחלקה בבית-חולים דין סטאז'ר או מתמחה באותו בית-חולים. ולא דין רופא ממומחה שהוטס במיוחד מחו"ל כדין רופא מומחה בארץ. כלומר, אנחנו רואים שבתחום של רשלנות רפואית נדרוש יותר ממי שמתיימר להיות המומחה בתחומו.
נפקות הנוהג המקצועי הכללי
לעיתים בעלי מקצוע אומרים שהם נהגו לפי הנוהג הכללי ולכן לא ניתן לראותם כרשלניים, הייתה תקופה שלטענה הזו היה משקל. מה קורה אם יש כמה אסכולות וגישות טיפול לאותה בעיה ? בפסק-דין קליפורד עלתה הסוגיה: כשבחונים אסכולות ברפואה, אז זה לא מספיק שיש אסכולות (מיעוט משמעותי של בעלי מקצוע נוקטים בה), אלא צריכה להיות אסכולה סבירה ? אם יש גישה המפגרת מבחינת תוצאות ומדע ? והרופא נמנה עליה אולי הוא רשלן. לא די בכך שבעל מקצוע טוען שהוא השתייך לאסכולה לגיטימית, אלא צריך גם ליידע את החולה על האסכולות. כלומר, על הרופא לומר לחולה: "אני הולך לנתח אותך בצורה X ויש אסכולה אחרת שאומרת כך וכך, והיא אסכולת הרוב." יש לציין שיש בכלל הזה הרבה מניפולצות ? רופא יכול לפאר את האסכולה שלו ולכן חשוב לדעת מה נאמר ומה לא נאמר, אבל אין להספיד את הנוהג ? לפעמים ביהמ"ש יכול לתת לנוהג תוקף אם הוא לא בלתי סביר.
הבחנה בין התרשלות לבין טעות בשיקול דעת
אחת השאלות המעניינות היא "מה ההבדל בין טעות לבין רשלנות?" הרי כולנו עושים טעויות מידי יום- גם בעבודה שלנו- האם אנחנו תמיד "רשלנים". בפסיקה לעיתים ישנה הבחנה בין "טעות בשקול-הדעת" לבין רשלנות מקצועית. מעניין שבד"כ בפסיקה השתמשו בזה כאשר רצו לעזור לקטגוריות מסוימות של נתבעים ? בד"כ זה כשרוצים לעזור לרופאים, ולא קטגוריות אחרות כמו נהגים. עוד יותר מעניין הוא שהמושג "טעות בשקול-הדעת" לא קיים בפקודת הנזיקין. ונראה כי בסופו של דבר מדובר במס שפתיים. פסק-דין אברהם נ' קדם מעניין בהקשר זה, שם נכתב" עו"ד כמוהו כרופא, עשוי לשגות, אך לא כל טעות בשקול דעת תחייבו ברשלנות" ופס"ד רויטמן נ' אדרת (ח' כהן) " שטעות שטעו בשיקול דעתם אינה התרשלות.
שיקולי מדיניות מיוחדים (במיוחד בתחום הרפואה)
בתי המשפט נותנים חסד לסוגי נתבעים שונים ? כדוגמת רופא ? חשים שעובדים הרבה, מתוגמלים מעט ויש להם רצונות טובים. בנוסף כולנו אסירי תודה לרופאים שעזרו לנו בתקופה כזו או אחרת של חיינו. לכן, נראה שגם אם הייתה רשלנות רפואית לעיתים בית-המשפט מסיבות שונות ייפסוק שלא.
אופן הוכחת רשלנות מקצועית
חייבים לתמוך את טענותייך בחוו"ד מומחה, כאשר מדובר ברופא ? לא ניתן להגיש את התביעה אם לא מצרפים חוו"ד מומחה.
תגובות אחרונות