נכנס לניתוח בקע – יצא ללא אשך

בחור צעיר אשר סבל מכאבים במפשעה הימנית סיים את הניתוח באובדן האשך הימני – בית משפט השלום פסק לו פיצוי של 150,00 ? בלבד.

בכל ניתוח כמו גם בניתוח קיימים סיכונים מסוימים שחלקם נדירים ביותר, החובה הקיימת אצל הרופא היא ליידע את המטופל על כך ולדאוג כי הוא מבין ומסכים לכל שלב בהליך כמו גם לוודא כי הוא יעשה את כל הבדיקות האפשריות והדרושות על מנת למנוע סיבוכים שונים העלולים להסתיים עם תביעת רשלנות רפואית.

בחור צעיר מגיע עם כאבים במפשעה וכתוצאה מהטיפול מאבד את אשכו הימנית ? האם היה ניתן למנוע זאת?

יובל (שם בדוי) בחור צעיר בעל משפחה פנה לרופא בעקבות כאבים במפשעה הימנית וקיבל הפניה לבדיקה על קולית של האשכים. בבדיקה נמצאו שני האשכים בגודל הנכון והתקין. עם זאת הרופא מצא כי ישנו בקע במפשעה הימנית וקבע כי יש לבצע ניתוח על מנת לתקן את הבקע, כאשר ההסבר שקיבל יובל הוא כי המדובר בניתוח פשוט יחסית וכי כבר למחרת הוא ישוחרר חזרה לביתו.

יובל הגיע לניתוח תוך שהוא חותם על טופס הסכמה לו, אך זאת מבלי שהוא מקבל הסבר או מידע מהרופא או מי מהצוות הרפואי על הסיבוכים האפשריים או הסיכונים בניתוח הזה.

הניתוח בוצע בהרדמה כללית ובהליך ההתאוששות החל יובל לסבול מכאבים חזקים במיוחד במפשעה הימנית וניתנו לו תרופות לשיכוך הכאבים. אבל, התרופות לא הועילו והוסבר ליובל כי הכאבים הללו הם דבר רגיל לחלוטין והם יחלפו במהרה. לדאבונו, הכאבים לא עברו ולמרות זאת הוא שוחרר לביתו תוך שהרופא ממליץ לו לנוח הרבה ונותן לו משככי כאבים.

חמישה ימים לאחר הניתוח, האשך הימני החל להתנפח כמו גם הכאבים נמשכו ואז פנה יובל לבדיקה אצל הרופא אשר לא הפנה אותו לבדיקות נוספות, אלא נתן לו אנטיביוטיקה בשל חשד לזיהום במקום. הכאבים מעט פחתו, אך יובל שם לב כי האשך הימני מתחיל להצטמק ונוצרה רגישות באשך. כמה חודשים לאחר מכן, נערכה ליובל בדיקה על קולית של האשכים ונמצא כי האשך הימני מנוון בשל מחסור באספקת דם לאזור.

האם הסיבוך שאירע ליובל הינו סביר או שמא זו רשלנות בטיפול הרפואי ?

יובל הגיש תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא המטפל ובית החולים וטען כי היה ניתן למנוע את אובדן האשך לו הרופא לאחר שגילה כי הוא נפוח היה עורך בדיקות מקיפות ומגלה את הבעיה באספקת הדם לאזור ונוקט באמצעים כירורגיים לשם חידוש זרימת הדם לאשך ובכך מביא להצלתו.

הרופא המטפל ובית החולים טענו מנגד כי הניתוח בוצע בצורה הטובה ביותר ויובל שוחרר משום שלא היו כל סיבוכים לאחר הניתוח שהצריכו את המשך אשפוזו. בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמם נאמר כי באשך הימני של יובל התפתחה אחרי הניתוח "דלקת אסקמית" שהובילה לניוון של האשך הימני כאשר מדובר בסיבוך נדיר. מנתח הטוב ביותר לא יכול היה להימנע ממנו ולכן לא מדובר ברשלנות רפואית אלא סיבוך אפשרי ולא היה ניתן בשום שלב להביא לתיקונו.

בית משפט השלום התייחס בתביעה לטענות שני הצדדים וקבע כי כדי לבסס רשלנות רפואית יש לבחון קיום של חובת זהירות, הפרת חובת הזהירות על ידי רשלנות וגרימת נזק. בבחינת אלה, מצא בית המשפט כי ההתנהלות של הרופא לאחר הניתוח לא הייתה ראויה או מקצועית כפי המצופה מרופא סביר. בנוסף, קבע בית המשפט כי במקרה וכבר אירע הנזק היה על הרופא לעשות ככל שניתן כדי לתקן בזמן היה עוד אפשר וזה לא נעשה. בנוסף הרישום לכל אורך הטיפול היה לקוי ועל כן חויבו הרופא ובית החולים ביחד ולחוד בפיצוי של 150 אלף לתובע יובל.

ת.א 1440/05