מצוקה עוברית

מצוקה עוברית ורשלנות רפואית

מהי "מצוקה עוברית" עליה אנו שומעים מעת לעת בתביעות רשלנות רפואית בלידה המוגשות לבתי המשפט ? כל מי שביקר יולדת בבית החולים ו/או מי שהייתה בתפקיד היולדת בעצמה ואפילו מי מבין הקוראים שראה מספיק דרמות אודות בתי החולים יודע כי לקראת הלידה, היולדת מחוברת למוניטורים שונים. הללו מודדים את הדופק של העובר וכן את רמות החמצן העוברות אליו מרחם אימו. ולמה? בדיוק כדי למנוע מצב של מצוקה עוברית. מצוקה עוברית היא מצב בו התינוק לא מקבל מספיק חמצן לרחם. החשש הוא מפני מצבים כי התינוק יוולד עם נזקים רפואיים חמורים ואף מומים שאינם ברי תיקון בשל אי הספקה סדירה של חמצן לראשו.

על-מנת להימנע ממצבים אלו, אשר מלבד לנזק שייגרם לאם ו/או לעובר עשויים להעמיד את הצוות הרפואי בסיכון מפני תביעת רשלנות רפואית בלידה ו/או בהריון, נעשה מעקב אודות הספקת החמצן המגיעה מהאם לעובר. הדרכים לבדוק זאת רבות, בין אם בשימוש במוניטורים, בין אם על-ידי אולטרסאונד וכן באמצעות מדידת החומציות בדם העובר (בדיקת דם מרקמה בקרקפת התינוק).

אנו כאן בשבילכם בכל עת – פורום רשלנות רפואית 

מה קורה במצבים בהם מזהים מצוקה אצל העובר ? במצבים כאלו מנסים לשנות את תנוחת העובר ברחם אימו על מנת לשפר את הספקת החמצן לראשו. זאת על-ידי שינוי תנוחת האם או שינוי תנוחתו שלו בלבד. אם זה לא עוזר או פשוט לא יעיל (בהתאם למצב) לעיתים מוסיפים לאם עצמה חמצן נוסף.

מה אם גם זה לא עוזר? אם חלילה האפשרויות הללו לא עוזרות עוברים ל"דרדור אמצעים" ומנסים לזרז את הלידה. אם הלידה קרובה לסיומה – באמצעות לידה מכשירנית (כזכור, במאמרים בהם הצגנו את המקרים של לידת ואקום ולידת מלקחיים אמרנו כי אחד התנאים לביצוע לידה בשיטות אלו הוא הצורך להביא את הלידה לסיומה בין אם בשל מצוקה עוברית או בשל צורך אחר). במידה והלידה רחוקה מהאופק הצוות הרפואי יפעל "לחלץ" את העובר על-ידי ביצוע ניתוח קיסרי.

בדומה למקרים נוספים אשר תיארנו באתר- גם פה לכאורה הכל פשוט. ידוע מהי מצוקה עוברית, ידוע מה עושים במצבים של מצוקה עוברים ובכן- הכיצד תיתן רשלנות רפואית בלידה ?

ובכן, תיתכן גם תיתכן. רק ראו כמה "מקום השארנו פה לטעויות" אשר עשויות להוביל לתביעת רשלנות רפואית בלידה. כל אחת מבין דרכי הטיפול טומנת בחובה שלל אפשרויות לרשלנות רפואית בעת הלידה (ראו מאמרים באתר בנושא הניתוח הקיסרי, הלידה המכשירנית על סוגיה וסיבוכים בלידה).

ואם לא די באלו, הרי שעצם הזיהוי של המצוקה העוברית הוא-הוא הקושי! מקום בו הצוות הרפואי לא יקרא נכון (לא ינטר נכון) את המדדים אודות הספקת החמצן לראשו של התינוק – עשוי להיגרם לאחרון נזק בלתי הפיך. מצב כזה הוא בהחלט האפשרות המרכזית והמקום הראשי לדבר על רשלנות רפואית בלידה. נקודת התורפה השנייה היא לא רק הזיהוי אלא השאלה כמה מהר פעלנו לאחר שאיתרנו את הבעיה וכיצד בחרנו לפעול- האם רופא סביר היה פועל כך בנסיבות אותו עניין- זו השאלה שישאל בית המשפט בבואו לבדוק האם הטיפול במצוקה העוברית היה טיפול הולם או שמא מדובר במקרה של רשלנות רפואית מצד הגורמים המטפלים.

לחצו כאן לקבלת ייעוץ אישי 

ולסיום, נותרת ה"שאלה" של הרשלנות הרפואית – האם הייתה הסכמה מדעת לצורך הטיפול וההליך הרפואי. כלומר, האם ההורים לעתיד קיבלו את כלל המידע אודות מצבו של העובר והסיכונים בו הוא מצוי? האם ההורים קיבלו את כלל המידע בדבר גרכי הטיפול האפשריות למצב בו מצוי העובר? והאם הם הסכימו לאחת מבין הדרכים לאחר שקיבלו את כלל המידע אודות הסיכונים והסיכויים של הצלחתו. האם היה רישום רפואי כנדרש של המצוקה העוברית והטיפול שניתן באותו מקרה.

כפי שניתן לראות- לדיני רשלנות רפואית פנים רבות, ולא כל שכן כאשר עסקינן במקרים של מצוקה עוברית.