admin
תקציר
כאשר אנו רוצים לתבוע בעניינים שברפואה, אנו חייבים לתמוך את טענותינו בחוות דעת מומחה רפואי. ללא חוות דעת מומחה ניתן לדחות את תביעתנו על הסף. לעיתים הנזקים והנכויות בגינם אנו תובעים רבים ושייכים לתחומי מומחים שונים. נשאלת השאלה האם כל חוות דעת חייבת להינתן ממומחה בתחום הנזק, או שניתן להציג חוות דעת של מומחה בתחום מסויים שכוללת גם נושאים שאינם מתחום מומחיותו הפורמלית.
ניתוח לקיצור המעי גרם לנכות אצל המטופלת
התובעת א' עברה ניתוח לקיצור המעי הדק, ובעקבותיו נותרה עם נכויות שונות, ביניהן הפרעות במערכת העיכול, דלקת ממושכת בשלפוחית השתן, צורך במתן שתן לעיתים תכופות, חוסר שליטה בסוגרים ואנמיה כרונית. היא תבעה את המעורבים ברשלנות רפואית והגישה חוות דעת של מומחה לנשים ויולדות שהעריך את הנכויות באחוזים. גם הנתבעים הגישו חוות דעת מומחה לגניקולוגיה ומילדות. התובעת, הגישה מאוחר יותר, לאחר שקיבלה רשות מבית המשפט, גם חוות דעת נוספת של מומחה בתחום רפואת המשפחה בנושא הנזק שנגרם לה והקשר בין הנזק לבין הטיפול שהנתבעים נתנו לתובעת, והמומחה העריך בין היתר את הנכויות שנגרמו לה.
דורשים חוות דעת רופא מומחה !
הנתבעים ביקשו מבית המשפט להתעלם מחוות דעת זו, כיוון שהיא ניתנה ע"י מומחה ברפואת המשפחה שאין לו כל מומחיות בתחומי הנזקים של התובעת, וכן ביקשו שלא לחייב אותם להגיש מנגד חוות דעת מטעמם בנושא הנזקים עד אשר לא תוגש חוות דעת אחרת ע"י התובעת של מומחים בתחומי הנזק. בנוסף הם טענו שאין לקבל את חוות הדעת של רופא המשפחה גם מהטעם שהלה לא הסתמך על בדיקות שערך לתובעת בעצמו, אלא על בדיקות שערכו אחרים.
התובעת השיבה כי למומחה לרפואת משפחה יש מומחיות בתחומי הנזק, ולפיכך ביכולתו להעריך את הנכויות, ובכל מקרה משקלה של חוות הדעת יוערך ע"י ביהמ"ש, ולכן אין לפסול אותה בשלב זה של המשפט. כן העלו את הטענה שמאחר שהנתבעים לא הציגו עד כה חוות דעת רפואית המעריכה את הנכויות אסור להם בכלל לטעון טענות בנושאי הנזק.
בית המשפט קבע
ראשית קבע בית המשפט כי מומחה בחוות דעתו יכול להתייחס לממצאים רפואיים שעולים מבדיקות שלא הוא ערך, אלא שערכו אחרים, ומתוך החומר הרפואי שלפניו הוא יכול לקבוע את מסקנותיו.
שנית בית המשפט בדק את השאלה האם חוות הדעת של הרופא המומחה לרפואת המשפחה עונה על דרישת התקנה שבסדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לפיה, בעל דין שרוצה להוכיח עניין כלשהו ברפואה חייב לצרף לתביעתו תעודה של רופא או חו"ד מומחה. בית המשפט קבע כי התקנה אינה מחייבת להגיש דווקא חוות הדעת של מומחה רפואי, אלא די ברופא שאינו מומחה, כך שהנתבעים לא חייבים היו כלל לצרף חוו"ד רופא מומחה דווקא, לא כל שכן שלא היו חייבים שחוות הדעת תהייה של מומחה בתחום מסוים.
עקרונית קבע בית המשפט שניתן להגיש חוות דעת של מומחה גם בתחום שאינו תחום מומחיותו המפורש, אך הקביעה אם למומחה יש ידע מספיק בתחום בו נתן את חוות הדעת תיקבע על ידי בית המשפט.
בית המשפט הסביר כי אמנם חוו"ד של מומחה ספיציפי משקלה רב יותר ומקנה יתרון לבעל דין המגיש אותה, כיוון שניתנה על ידי בעל ידע רב בתחום שזכה רשמית לתעודת מומחה רק לאחר ניסיון רב ומבחנים בתחום, אך אין לפסול מלכתחילה חוות דעת שנתן מומחה בתחום רפואי מסויים לנושאים שאינם בתחום מומחיותו המדויק. זאת כיוון שכיום מצד אחד עם ההתמקצעות ותת ההתמחויות יש השקה בין תחומים רבים, ויש נושאים דומים וזהים בתתי התמחויות שונות, כך שלא תמיד סוגיה רפואית מסוימת משתייכת רק לתחום צר אחד. מצד שני קיימים תחומים שמעצם התמחותם נדרש לרכוש ידע גם בתת התמחויות אחרות, ולפיכך אין מניעה שמומחה בתחום מסוים יהיה בקי גם בתחומים אחרים. כמו כן הידע וההשכלה שרכש הרופא במהלך לימודיו הרבים, מאפשרים לרופא לחוות את דעתו גם בתחומים שאין לו תעודת מומחה בהם.
לסיכום
צירוף חוות דעת של מומחה על נושאים שאינם בתחום התמחותו הישיר של המומחה לא תתקבל רק באותם מקרים קיצוניים שבהם נראה בבירור שמומחיות הרופא, או ניסיונו אינם משיקים כלל וכלל לנושאים שכתב בחוות דעתו, כמו שרופא מומחה לרפואת משפחה יחווה דעה בנושא רשלנות רפואית בזמן ניתוח. לעומת זאת במקרה זה יש רלוונטיות לידע של רופא מומחה לרפואת משפחה לנושאי נכויות אלו.
לאור זאת דחה בית המשפט את בקשת הנתבעים שלא לקבל את חוות הדעת של המומחה לרפואת משפחה בנושאי הנכות, וציין כי התובעים עמדו בחובה לצרף חוו"ד רפואית בנושאי הנכות והנזקים של התובעת לכתב תביעתם. בית המשפט הדגיש כי בקבלת חוות הדעת אין הבעת דעה ביחס למשקלה, ומשקלה יבחן יחד עם כל הראיות האחרות בתיק.
ת"א 2064/08 אלעתמין ואח' נגד מרכז רפואי סורוקה ואח'
תגובות אחרונות