רשלנות רפואית – מהי?
תביעות בגין רשלנות רפואית הולכות והופכות למחזה נפוץ במחוזותינו. לכך ניתן למנות מספר סיבות מרכזיות: התקדמות מדע הרפואה, דבר שהביא לרמת ציפיות גבוהה של המטופלים; השתכללות הטיפולים הרפואיים המוצעים, שאליהם נלווה סיכון גדול יותר; התפתחות התקשורת, שהעלתה לכותרות מקרים של רשלנות רפואית; ומודעות גוברת של החולים לזכויותיהם.
ריכזנו עבורכם מגוון שאלות ותשובות אשר יתנו לכם מושג בסיסי בנושא רשלנות רפואית.
באיזה שלב עשויה להתרחש רשלנות רפואית ?
רשלנות רפואית עשויה להתרחש בשלבי הטיפול השונים, קרי באבחון, בקבלת ההחלטה על הפרוצדורה הרפואית, בטיפול הרפואי וכן לאחריו.
אני חושב שנפגעתי כתוצאה מרשלנות רפואית. מה האפשרויות העומדות בפניי ?
האפשרויות העיקריות העומדות בפנייך הן: א. תביעה נזיקית-אזרחית; ב. פתיחה בהליך משמעתי; ג. תלונה אשר תפתח הליך פלילי.
מה העילות בגינן ניתן לתבוע בגין טיפול רפואי לקוי ?
העילות העיקריות הקבועות בפקודת הנזיקין הן: רשלנות רפואית, תקיפה (מתן טיפול רפואי לחולה בניגוד להסכמתו), והפרת חובה חקוקה (למשל הפרה של חוק זכויות החולה).
מה נדרש כדי להוכיח רשלנות רפואית ?
ישנם ארבעה יסודות מצטברים שיש להוכיח בתביעה נזיקית-אזרחית בגין רשלנות רפואית, והם: קיומה של חובת זהירות; הפרתה של חובת הזהירות; גרימת נזק; וקשר סיבתי בין ההפרה לנזק.
מהי "חובת הזהירות" ?
מדובר במבחן "הרופא הסביר" אותו מחיל בית המשפט: בית המשפט שואל עצמו האם ניתן היה, בנסיבות המקרה, לצפות את התרחשות הנזק שאירע. כאשר הטיפול הרפואי סוטה מהפרקטיקה המקובלת, יקבע בית המשפט כי הרופא הפר את חובת הזהירות.
מהו "קשר סיבתי בין ההפרה לנזק"?
המבחן אותו יחיל בית המשפט בבחנו תיק רשלנות רפואית מתחלק לשניים. המבחן הראשון הוא מבחן הקשר הסיבתי העובדתי- "מבחן האלמלא" – האם אלמלא התנהג הנתבע כפי שהתנהג, לא היה נגרם הנזק. המבחן השני הוא מבחן הקשר הסיבתי המשפטי- בית המשפט יקבע האם הנזק נובע מהתנהגותו של הנתבע, וזאת על סמך הגיון ושיקולי מדיניות.
מי צריך להוכיח תביעה בגין רשלנות רפואית ?
כעקרון, נטל השכנוע מוטל על התובע: בתביעת נזיקין על התובע לשכנע את בית המשפט בהסתברות של למעלה מ-50% שהתקיימה רשלנות רפואית ושיש לקבל את תביעתו. עם זאת, במקרים בהם היה מחדל בניהול הרשומה הרפואית, בית המשפט יכול להעביר את נטל השכנוע לנתבע.
מהי סודיות רפואית ?
זוהי החובה האתית והחוקית המוטלת על הרופא לשמור בסוד כל מידע רפואי הנמסר לו מידי החולה, למעט אם החולה נתן את הסכמתו למסירת המידע הרפואי. בנוסף, בכל מקרה בו החוק מטיל חובה לגלות מידע רפואי, הוא גובר על הסודיות הרפואית. לדוגמה, רופא אשר מטפל בחולה ונודע לו על מחלה מדבקת, עליו לדווח על כך למשרד הבריאות.
הרופא טיפל במחלתי באמצעות טיפול מסוים. לאחר מכן, שמעתי כי ניתן היה לטפל במחלתי בטיפול אחר, ואני סבור כי סיכויי ההחלמה שלי היו טובים יותר אם הייתי מטופל בטיפול השני. האם מדובר במקרה של רשלנות רפואית ?
לא בהכרח. על פי הפסיקה (ע?א 4384/90), די בכך שרופא פעל לפי אחת האפשרויות המקובלות וסביר היה לנקוט בה בנסיבות העניין, והעניין לא יעלה כדי רשלנות רפואית.
תגובות אחרונות