admin
אישה הגיעה ללדת כאשר סבלה במהלך ההיריון מסכרת ולחץ דם נמוך ומיד לאחר זריקת אפידורל לחץ הדם ירד והתינוקת נולדה עם שיתוק מוחין- בית המשפט העליון קובע בניגוד למחוזי הצוות התרשל והאישה תקבל פיצוי!
כל אישה בהריון במשך תשעת החודשים עושה ככל שניתן על מנת שהיא תגיע ללידה תקינה ותלד ילד בריא לגמרי, כאשר הדרך לכך היא באמצעות בדיקות רפואיות אשר תפקידן להעריך את מצבה הבריאותי ולהתאים את הטיפול המתאים. כאשר קיימים מקרים בהם ההיריון עובר בלא כל בעיות מיוחדות בעת הלידה מתרחשת תקלה בלתי צפויה המובילה לתוצאות קשות ביותר.
אישה מגיעה ללדת עם הריון תקין לגמרי ובעקבות זריקת האפידורל התינוקת יוצאת עם שיתוק מוחין
ענת (שם בדוי) הגיעה לבית החולים ללדת כאשר הבדיקות שנערכו לה ולעובר נמצאו תקינות לחלוטין תוך ציון העובדה כי במהלך כל ההיריון היא הייתה תחת מעקב רפואי בשל סכרת סמויה ולחץ דם גבוה. מיד עם תחילת הלידה קיבלה ענת זריקת אפידורל, אשר השימוש בה נפוץ לרוב אינו יוצר בעיות מיוחדות אך מיד לאחר זריקת האפידורל החל לחץ הדם של ענת לרדת באופן משמעותי והעובר של העובר נמצא הולך ויורד ולפיכך החליטו הרופאים לזרז את לידת העובר על ידי שימוש במלקחיים אך התינוקת נולדה עם שיתוק מוחין.
בית המשפט המחוזי קובע ? הרופאים לא התרשלו ויש לדחות את התביעה- מדוע?
הוגשה תביעת רשלנות רפואית בלידה שיתוק מוחין לבית המשפט המחוזי בטענה כי באם היו הרופאים מבצעים מעקב על ענת מרגע מתן זריקת האפידורל ניתן היה להתאים את המשך הטיפול ולמנוע את המצב בו בל ירידת לחץ הדם לא הגיע מספיק דם לעובר וזה נכנס למצוקה אשר הובילה להיותו עם שיתוק מוחין.
הטענה של הצוות הרפואי מנגד הייתה כי מדובר היה בפרק זמן קצר מידי מכדי שניתן יהיה לתקן במהלכו את לחץ הדם ולכן הנזק שנגרם לעובר לא נבע מירידת לחץ הדם אלא יתכן כי נוצר בשל המצב של העובר במהלך ההיריון עצמו ומכיוון קיבל בית המשפט את עמדת הצוות הרפואי ופסק כי לא הייתה רשלנות רפואית בלידה שיתוק מוחין מצד הרופאים.
האם יתכן כי הרופאים לא השגיחו כמו שצריך על ענת? האם ניתן לומר כי בית המשפט המחוזי טעה?
הוגש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי כאשר בו מגיע בית המשפט העליון למסקנה כי לאור הנסיבות ניתן לומר כי קיים קשר סיבתי בין ירידת לחץ הדם בשל הזריקה לבין המצוקה אליה נכנס העובר אך משום מה למרות הרקע של האישה לעניין לחץ הדם הרופאים התרשלו בכך שלא השגיחו עליה וכאשר החל לחץ הדם לרדת לא נתנו לה את הטיפול הראוי כדי לייצב אותו.
בנוסף קובע בית המשפט העליון כי הרופאים אמנם רשמו ותיעדו את המהלכים הרפואיים שבוצעו בענת אך גילו רשלנות רפואית בלידה באי שמירה עליהם. שכן, באמצעות המסמכים הרפואיים הללו ניתן היה לקבוע באופן מדויק את מידת ירידתו של לחץ הדם וכמה זמן סבל העובר ממצוקה ולכן פסק בית המשפט העליון כי הצוות הרפואי התרשל בתפקידו. עוד נקבע כי בעקבות רשלנות רפואית זו נגרם לתינוקת נזק מוחי חמור שהוביל לשיתוק מוחין בשיעור של 100%. בית המשפט העליון העביר את התיק חזרה לבית המשפט המחוזי על מנת שהוא יפסוק לתובעת את שיעור הפיצויים המגיע לה בעקבות הנזק שנגרם ובכך שינה בית המשפט העליון את החלטת המחוזי באופן כמעט מוחלט.
ע"א 6330/96
תגובות אחרונות