admin
זריקת הרדמה אצל רופא השיניים לפני פעולות, כגון ביצוע סתימות, הן דבר שבשגרה, והן מתבצעות על בסיס יומיומי בכל מרפאה. סיכון שאינו בלתי נדיר של זריקת ההרדמה עלול להיות פגיעה עצבית קלה וחולפת כעבור זמן מה, וזאת במקרה של חדירה של מחט המזרק אל העורק האליאולרי. אך האם במקרה בו כתוצאה מהזריקה מתממש סיכון נדיר ביותר שמתבטא בנזק מוחי שבעקבותיו נותר המטופל עם חולשה בגפיים ניתן לומר שהרופא אחראי ברשלנות רפואית?
בית המשפט העליון בדיון נוסף קבע כי רופא שיניים שהזריק למטופלת זריקת הרדמה באמצעות מזרק רגיל ולא שואב, והיא נותרה עקב הזריקה עם נזק מוחי אחראי ברשלנות רפואית. בית המשפט קבע כי למרות שהפרקטיקה שהיתה מקובלת בזמן הרלוונטי היתה שימוש במזרק רגיל הרי שעל רופאים זהירים להשתמש במזרקים שואבים, והימנעות מכך הינה בבחינת רשלנות רפואית.
כיצד ייתכן שזריקת הרדמה פגעה במוחה של ר'?
מעשה ב-ר' ילדה בת חמש שהגיעה בשנת 1984 עם אימה למרפאת שיניים שילון בעיר אשקלון על מנת לעבור טיפול שיניים אצל רופא מתנדב מחו"ל, שהגיע למרפאה כחלק מיוזמן של הסוכנות היהודית וחברת מוסדות חינוך ותרבות. לפני הטיפול רופא השיניים הזריק ל-ר' זרקית אלחוש מקומי בלסת התחתונה. אחרי הזריקה אמה של ר' שמה לב כי בתה נוטה על הצד, ואף אינה מצליחה לייצב עצמה. ר' הושכבה ורופאה שהוזעקה לבחון את מצבה אבחנה כי היא מנומנמת, ולאחר שרופא נוסף ערך בדיקה ר' הועברה למרפאת קופ"ח שם הורו הרופאים להעבירה לבית חולים. שם אובחן כי עקב הזריקה שפגעה בעורק אליאולרי נגרמו לר' נזקים מוחיים שהביאו, בין היתר, להפרעות נוירולוגיות ולחולשה של הגפיים בצד השמאלי. ר' נותרה עד היום עם מגבלה בגפיים והפרעות קוגנטיביות ונוירולוגיות.
בגין מאורעות אלו הגישו ר' והוריה לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תביעת רשלנות רפואית כנגד רופא השיניים, הסוכנות היהודית וחברת מוסדות חינוך ותרבות. בתביעה עתרו לפיצויים עקב נזקי הגוף אשר נגרמו לר' שנבעו לשיטתם מרשלנותו של הרופא המטפל שהשתמש במזרק רגיל ולא בשואב באמצעותו ניתן לוודא כי אין פגיעה בעורק.
האם הרופא פעל כשורה?
בית המשפט המחוזי דחה את התביעה וגרס כי התובעים לא הצליחו להוכיח כי הנזק נגרם עקב חדירתו של המזרק הרגיל לתוך כלי דם, וקיימות למעשה אפשרויות אחרות שהיו עשויות לגרום לנזק כמתואר, ואינן קשורות דווקא לשימושו במזרק הרגיל ולא השואב. בית המשפט הוסיף כי בזמנים הרלוונטיים שימוש במזרק רגיל היה המקובל אצל רופאי שיניים, ולכן בכל מקרה אין לקבוע כי היתה התרשלות עקב עצם שימוש במזרק שאינו שואב.
ר' והוריה הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. בית המשפט ברוב קולות דחה את הערעור וקבע כי אמנם טיפולים רפואיים שמתבצעים בהתאם לפרקטיקה המקובלת אינם מהווים הגנה אוטומטית ומוחלטת מפני אחריות בנזיקין של נתבעים, אך יחד עם זאת במקרה דנן אין לומר כי שימוש שנעשה במזרק רגיל שאינו שואב מהווה רשלנות. בית המשפט פסק כי הגם כי הוכח כי במקרה דנן שימוש במזרק שואב היה מביא למניעתו של הנזק מצד רופא השיניים המטפל, הרי מדובר באירוע שהינו מאוד חריג, ואפשרות התממשותו עקב הזרקת זריקת הרדמה לא הייתה בזמנים הרלוונטיים מוכרת וידועה לפי הספרות המקצועית. לפיכך רופא סביר לא היה צריך לצפות נזק זה.
מה תפקידו של המזרק? ומדוע ביה"מ שינה את דעתו?
תוצאה זו שונתה בדיון נוסף שנערך בבית המשפט העליון על פסק דין זה. בדיון הנוסף נקבע כי אכן התקיימה רשלנות רפואית בטיפול השיניים שניתן למטופלת . בית המשפט קבע כי אמנם שימוש במזרקים רגילים היה בהתאם לפרקטיקה המקובלת, אך יחד זאת סיכוני פרקטיקה זו היו ידועים אף הם, ולא הסתכמו בתופעות לוואי קלות. יתרה מכך בזמנים הרלוונטיים לאירוע היה אף ידוע כי שימוש במזרקים שהינם שואבים הינו עדיף עקב יכולתם למנוע פגיעה בכלי דם. בית המשפט ציין כי מומחה מטעם הנתבעים שייעץ למרפאת הנתבעים בהתנדבות העיד כי המליץ בפניהם כי המרפאה תשתמש לא במזרקים רגילים אלא בשואבים, אך המרפאה בחרה שלא ליישם את המלצתו. גם בהוראות יצרן חומר האלחוש בו נעשה שימוש במרפאה צוין במפורש כי רצוי להזריק את החומר תוך שימוש במזרק שואב כדי למנוע כניסתו לעורקים.
לפיכך קבע בית המשפט כי השיקולים הנ"ל מצביעים שבאמצעי כה זמין ופשוט ניתן היה בקלות למנוע את הסיכון הידוע של חדירת המזרק הרגיל ובו חומר האלחוש לתוך העורק, ובעקבות זאת למכלול תופעות לוואי חמורות, וזאת ללא כל תוספת של עלויות משמעותיות. בית המשפט הוסיף כי לא הועלתה טענה כי לא ניתן היה להשיג אמפולות המותאמות למזרקים שהינם שואבים, ועל כן ההנחה היא שאפשר היה להשיג אף כאלו. משכך הרופא המטפל סטה מסטנדרטים ראויים של זהירות כאשר בחר להשתמש במזרק לא שואב.
בית המשפט אף הוסיף כי הנזק אף היה צפוי שכן נזק קל שנגרם עקב תהליך חדירה של חומר הרדמה לכלי דם היה מוכר, ולפיכך על הרופא היה אף לצפות נזק חמור שעשוי להיגרם בשל אותו תהליך.
דנ"א 7794/98
תגובות אחרונות