admin
רשלנות רפואית בהריון- בדיקת us
בדיקת us (אולטראסאונד) זוהי בדיקה במהלך ההריון שכל זוג מחכה לה. בבדיקה זו ניתן לראות לראשונה בבירור את אברי העובר והתפתחותו, ובמהלכה ניתן לקבל אינדיקציה על אופן התפתחות העובר וקצב גדילתו. אם משהו לא תקין אצל העובר, במהלך הבדיקה ניתן לראות זאת. אם הרופא אשר מבצע את הבדיקה אומר שהכל תקין, שמחים ההורים עד מאוד ומצפים בקוצר רוח ללידה. לעומת זאת, באם משהו בבדיקה אינו תקין מבוצע בדרך כלל מעקב נוסף, ואם במהלך מעקב זה הפגם שנתגלה בעובר מתגלה כחמור, ניתנת להורים אפשרות הבחירה האם להמשיך בהריון חרף המום או להפסיקו.
אך מה עושים אם הרופא שמבצע את הבדיקה טועה ?
לע.ס, בחורה בת 39, אם לשני ילדים ולאחר שתי הפלות קודמות, קרה הדבר. בתחילת ההריון סבלה ע.ס. מדלקות חריפות בדרכי השתן, אשר בעקבותיהן הוגדר ההריון כהריון בסיכון גבוה?, הן בעקבות הדלקות בדרכי השתן מהן סבלה, הן בעקבות עברה המיילדותי וההפלות שהיו לה והן בעקבות גילה המבוגר יחסית.
במהלך ההריון ביצעה האם מעקב הריון אצל ד"ר קמפף, רופא מטעם קופת חולים כללית, אשר כחלק מהמעקב ביצע לה בדיקות us להערכת התפתחות העובר. לאחר ביצוע הבדיקות על ידי ד"ר קמפף, הודיע לה כי העובר וההריון תקינים לחלוטין. האם ובעלה, שמחים לשמע הבשורה, חיכו ללידה בקוצר רוח. להפתעתם הרבה של ההורים, נולד להם תינוק אשר סבל ממומים רבים, בין השאר חסר של כף יד ימין.
ההורים ההמומים הגישו תביעת רשלנות רפואית בהריון בבית משפט המחוזי כנגד הרופא מטעם הקופה אשר ביצע לאם את מעקב ההריון, וטענו לרשלנות רפואית חמורה מצידו בביצוע בדיקת ה-us וחוסר אבחון המומים הקשים בעובר. לכתב התביעה מטעמם צירפו ההורים חוות דעת רפואיות הקובעות מפורשות כי לאור ההריון של האם אשר היה מוגדר כהריון בסיכון גבוה, היתה חובה על הרופא לבצע בדיקה מקיפה ולאתר את הפגמים בעובר, ואי אבחונם של פגמים אלו, בין היתר חוסר האבחון של חסר בכף היד, מהווה חריגה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. כן טענו ההורים כי לכל הפחות, היה על הרופא המבצע את הבדיקה ליידע אותם כי יש באפשרותם לבצע סקירת מערכות מורחבת במסגרת הרפואה הפרטית, וליידע אותם בדבר הצורך לעשות זאת בשל היות ההריון הריון בסיכון גבוה.
מנגד, הגישה קופת חולים כללית חוות דעת רפואיות אשר קבעו כי לא נפל כל פגם בטיפול באם במהלך ההריון, וכי לא היה כל צורך ליידע על אפשרויות טיפול מעבר למסגרת הרפואה הציבורית בה טופלו. כן טענו המומחים מטעם הקופה כי מכשירי ה-us באותה תקופה היו כאלה אשר אינם מאפשרים לאתר את כל הפגמים ולא היו טובים כפי שמכשירי ה-us היום, ולפיכך טענה כי היה ניתן לגלות את המום בעובר באמצעות מכשיר ה-us באותה תקופה אינה נכונה ומהווה ?חוכמה שבדיעבד?.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענות הקופה ודחה את טענת ההורים לרשלנות רפואית במהלך ההריון בביצוע בדיקות ה-us.
על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגישו ההורים ערעור לבית המשפט העליון, כאשר טענתם העיקרית בעליון היתה כי לא רק שלא אותר המום ביד של העובר אלא אף בדו"חות הבדיקות היה רשום במפורש כי הגפיים תקינות. לטענת ההורים, נגרם להם נזק ראייתי חמור בשל כך. כמו כן טענו ההורים כי במהלך ההריון לא הוסבר להם כלל על מגבלות הבדיקה והאם לא נשלחה ולו פעם אחת לביצוע סקירת מערכות מורחבת, אשר היתה יכולה לאתר פגמים בעובר, ובפרט לאור עברה המיילדותי של האם והסיכון בהריון.
ביום 19.12.05 ניתן פסק דין בעליון אשר קיבל את ערעורם של ההורים. בפסק דין זה קבע בית המשפט כי לכל אדם יש זכות לאוטונומיה ממנה נובע בעצם כי לכל אדם יש את החופש לבחור ולהחליט בכל מה שקשור לגופו, וזכותו לבחור האם להתערב או לא להתערב בגופו. לצורך קבלת החלטה זו, יש לקבל את מלוא המידע, מידע אשר מצוי באופן טבעי אצל הרופא הבודק את אותו אדם. לכן, על מנת שהסכמתו של חולה לטיפול רפואי תהיה "הסכמה מדעת", על הרופא לספק לחולה את מלוא המידע ההולם על מצבו, לרבות הסיכונים הכרוכים בטיפול, הסיכונים והסיכויים וכן האלטרנטיבות הטיפוליות. לפיכך, קבע בית המשפט, המבחן למידע שחובה על הרופא למסור לאותו מטופל אינו הנוהג המקובל אצל הרופאים באותה תקופה אלא צרכיו של אותו מטופל ספציפי כדי להחליט האם לקבל את הצעת רופאו או לא.
במקרה המדובר, כך קבע בית המשפט, היה על הרופא אשר קיבל את האם במסגרת הרפואה הציבורית, להסביר לה אודות אפשרויות הבדיקה הנוספות, אף שהינן במסגרת הרפואה הפרטית, ולהסביר לה כי באפשרותה לבצע סקירה מורחבת לשם בדיקה יסודית ומעמיקה יותר של העובר בשל הצורך שהתעורר בכך בשל היות ההריון הריון בסיכון גבוה. הואיל והיתה אפשרות, באותה תקופה, לבצע סקירת מערכות טובה ורחבה יותר מזו שנעשתה במסגרת קופת החולים, שהיה בה כדי לגלות את מצבו של העובר, היה זה בגדר הציפייה הסבירה של ההורים כי מידע אודות האפשרות לבצע בדיקה מקיפה יותר, תינתן להם על ידי הרופא, על מנת שכך יממשו את האוטונומיה על גוף האישה ויחליטו האם לבצע סקירה מורחבת יותר במסגרת הרפואה הפרטית, או אם לאו.
אי גילוי המידע הזה על ידי הרופא מטעם הקופה, פוגע באוטונומיה של האישה להחליט על גופה ולכן עולה לכדי רשלנות רפואית מטעם הנתבע.
באשר לביצוע הבדיקה על ידי הרופא, קבע בית המשפט כי אכן באותה תקופה לא היתה חובה לבדוק את ארבע הגפיים. יחד עם זאת, כך קבע בית המשפט, תמוה מאוד העניין שבמקום המיועד לכך ברובריקת "תנועות גפיים", ציין הנתבע "+?וציין כי נצפו הגפיים.
לאור חוות דעת המומחים מטעם הצדדים וחקירתם, קבע בית המשפט כי חרף העובדה שמכשירי ה-us באותה תקופה לא היו משוכללים כפי שהינם היום, עדיין מכשירים אלו אפשרו גילוי של מומים כה חמורים מהסוג אשר היה לעובר (חוסר גפה), ואי גילוי המום על ידי הרופא מטעם הקופה מהווה רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה.
לאור האמור לעיל, קיבל בית המשפט העליון את תביעת ההורים ואף החזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי וגובה הנזק, לפיו יש לפצות את ההורים.
תגובות אחרונות