מהו אובדן סיכויי החלמה?
מה קורה כאשר בעקבות טיפול רפואי מסויים, לא רק שמצבו של החולה לא מוטב אלא שהוא מדרדר. ולא רק שהוא מדרדר אלא שסיכויי ההחלמה שלו עקב הטיפול רק הולכים ופוחתים ? מצבים כדון אלו של רשלנות רפואית מכונים "אובדן סיכויי החלמה". במאמר זה ננסה להמחיש את המשמעות של אובדן סיכויי החלמה ברשלנות רפואית על-ידי מספר מקרים מעניינים שנדונו על-ידי בית המשפט העליון בישראל. יש להבהיר ראשית כי "אובדן סיכויי החלמה" הוא מה שמכונה בעגה המשפטית "ראש נזק". כלומר, כאשר מוגשת תביעת נזיקין (או גם תביעה חוזית) על התובע לציין בגין אילו "ראשי נזק" הוא תובע – מה סוגי הנזקים השונים שנגרמו לו עקב אותו מעשה או מחדל של הנתבע.
בנזיקין בכל הנוגע לתביעות רשלנות רפואית, אובדן סיכויי החלמה עשויי להיות אחד הנזקים שנגרמו לחולה בשל פעולה או מחדל של הרופא.
פסק-דין אבו סעדה ואח' נגד שירות בתי הסוהר
אסיר ניסה להתאבד בתליה. כאשר לא הצליח, ניסה להתאבד ע"י קפיצה מהדרגש העליון בתאו אל הכיור. גם ניסיון זה לא צלח, האסיר נחבל ונבדק ע"י רופא בית הסוהר. האסיר התלונן על שיתוק אבריו אך הרופא לא האמין לו ולא זיהה זאת בבדיקותיו, והחולה פונה אותו בחזרה לתאו. למחרת התברר כי לאסיר אכן נגרם שיתוק מלא והוכר כנכה ב 100%. השאלה שנידונה בבית המשפט בהקשר לרשלנות רפואית הייתה שאלה של אשם תורם אך דנה גם בשאלת
אובדן סיכויי ההחלמה בשל רשלנות רפואית: האם יש להכיר באשם תורם של הניזוק [אבו סעדה] כלפי הנזק הנוסף [אובדן סיכויי החלמה שהובילו לשיתוק] שנגרם לו מהתרשלות הרופא?
הכרעה של בית המשפט הייתה כזו (השופטת שטרסברג-כהן)
במקרה זה התרשלות בית החולים התקיימה לאחר ניסיון התאבדות, ואינה מתבטאת בעצם אי-מניעת התאבדות אלא בטיב הטיפול הרפואי המאוחר. מקרה זה שקול לרשלנות רפואית רגילה, המתרחשת לאחר האירוע המקורי שהוביל לנזק.
מחד, לא ניתן לקבוע שלבית החולים אחריות למקרה עצמו (לנזק) אלא רק להטיל אחריות בגין אובדן סיכויי ההחלמה ? הוא הוא הנזק שגרמו. מאידך, לא ניתן לקבוע אשם תורם בגין רשלנות עצמית של הנאשם בכל הנוגע לאובדן סיכויי ההחלמה. עקרונית- כיוון שלא ניתן לסווג פעולה רצונית (ניסיון התאבדות) כרשלנות תורמת, שהרי אין בה רשלנות. שנית, כיוון שהפעולה אכן לא השפיעה על שלב הטיפול הרפואי. האיזון מתבצע בכך שהרופאים יישאו באחריות בגין התרשלות רק לאובדן סיכויי ההחלמה ולא לכל הנזק.
מעניין לראות שפסק-דין זה הוא מעט שונה מפסק-דין אחר שעסק ברשלנות, התאבדות ובתי חולים. הסתדרות מדיצינית הדסה נ. גלעד: גלעד הגיע לבית החולים לאחר נסיון התאבדות, ושם התאבד בקפיצה מהגג. בית המשפט העליון קבע שהיה מחדל של ביה"ח למנוע את מעשה ההתאבדות, לאור סיבת אשפוזו- ניסיון התאבדות. כלומר, בשני המקרים מדובר בהתאבדות, רשלנות ובית-חולים. אולם, שימו לב כי מקרה השני לא מדובר ברשלנות עקב טיפול רפואי ולא מדובר במצב בו הנזק היה אובדן סיכויי החלמה.
ומה אנו למדים מפסק-הדין הראשון שהבאנו? נכות שנגרמה עקב טיפול רפואי לא מתאים עשויה להוות ראש נזק של אובדן סיכויי החלמה. היות ואם היה ניתן הטיפול המתאים סיכויי ההחלמה של האסיר בוודאי שלא היה 100% נכות (לו הרופא היה מתייחס לתלונות בדבר הכאבים שחש). אולם, לא רק נכות של 100% היא אובדן סיכויי החלמה. בהחלט יכולה להיות תוצאה פחות חמורה בגינה ניתן יהיה לתבוע ראש נזק של אובדן סיכויי החלמה בשל רשלנות רפואית.
תגובות אחרונות