דוגמה מהפסיקה

רשלנות רפואית בלידה: באילו מקרים ייפסקו פיצויים ליולדת בעקבות סיבוך לאחר הלידה?

תביעות רשלנות רפואית בלידה הינו תחום משפטי רחב הדורש ידע מקצועי רב, הן בנושאים משפטיים והן רפואיים. אין פלא, איפוא, כי היולדות – התובעות בתחום רגיש זה נדרשות להסתייע בעורכי הדין המובילים בתחום, שלהם ניסיון רב שנים בתביעות שכאלה.

נדגים את מורכבות התחום של תביעות רשלנות רפואית לידה, באמצעות מקרה מבחן- פסק דין אשר ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה ? ת.א 786/95.

סיפור המעשה: המדובר ביולדת שהייתה זו לה הלידה השניה. לאחר הלידה, התברר כי היולדת סבלה מקרע ברחמה ובשלפוחית השתן. היולדת עברה ניתוח לאיחוי הקרעים,  ולאחר הניתוח התגלה קריש דם "תקוע" במפשעתה, דבר אשר הצריך את אשפוזה למשך כחודש וחצי. היולדת תבעה את קופת החולים ושני רופאים, בטענה כי הקרעים מהם סבלה ומשך הזמן בין התעוררות החשד לאותם קרעים עד לביצוע האבחנה הסופית, החמיר את מצבה ועולה כדי רשלנות רפואית בלידה.

בחוות דעת מומחה רפואי מטעם התובעת שהוגשה לבית המשפט מטעם היולדת, כדי לבסס את הטענה לקיומה של רשלנות רפואית בלידה, נקבע כי נגרמה לה נכות צמיתה, וכי ניתן היה לאבחן את הקרע ברחם בשלב מוקדם יותר. כן נקבע כי אילו בוצע ניתוח קיסרי חלף לידה רגילה, היה הקרע נמנע.

הנתבעים הציגו אף הם חוות דעת רפואית מטעמם, החולקת הן על חבותם והן על שיעור הנזק שנגרם ליולדת.

בית המשפט מינה בהסכמת הצדדים מומחה נטרלי אשר חיווה דעתו בשאלה האם במקרה זה ניתן לומר כי הייתה רשלנות רפואית בלידה.

בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט, קבעו השופטים כי לא היה קשר סיבתי בין הליך הלידה לקרע ברחם, וההחלטה להמשיך בלידה רגילה הייתה סבירה בנסיבות העניין. עם זאת, קבע בית המשפט בהסתמכו על חוות דעת זו, כי כיוון שהרופא התורן העלה חשד לקרע של הרחם והשלפוחית בשעות הלילה, לא היה מקום להשהות את האבחנה הסופית עד לשעות הבוקר. הדחייה הייתה מיותרת, הגם שבדיעבד נראה כי לא היה בה כדי להחריף את מצבה של היולדת. משכך, הופרה חובת הזהירות שמוטלת על הרופא המטפל.

ביהמ"ש הכיר ביולדת כנכה בעקבות האירוע ואף פסק לה פיצויים.

בפסק הדין האמור, מציין בית המשפט מספר עקרונות חשובים בדיני הנזיקין, החלים אף בתחום הרשלנות הרפואית בלידה, אותם חשוב להכיר:

במקרים כגון דא, בוחן בית המשפט האם קיימת חבות משפטית. רק אם נקבע שהייתה חבות משפטית כאמור, יהיה מקום לבחון את הנזק שהניזוק זכאי לו. הקביעה אם ישנה חבות משפטית תסתמך על מבחן הצפיות (האם ניתן היה לצפות את הנזק שייגרם), בין היתר על ידי בחינת הקשר הסיבתי- משפטי בין התנהגות גורם הנזק לבין הנזק. במידה שהתנהגות גורם הנזק הייתה רשלנית, ייטה בית המשפט לקבוע כי קיים קשר סיבתי כאמור. לעומת זאת, העובדה שרופא נוהג לפי פרקטיקה מקובלת בתחומו עשויה לעיתים רבות להצביע על מימוש חובת הזהירות כלפי המטופל (ובמקרה כזה ייטה בית המשפט לקבוע כי לא התקיים קשר סיבתי כאמור).

לסיכום: התחום המשפטי של תביעות רשלנות רפואית בלידה הוא תחום מורכב מאין כמותו. במסגרת התביעה, נדרש לבסס קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק שנגרם ליולדת. מומלץ להסתייע בעורך דין אשר לו מומחיות ונסיון רב בתביעות בתחום הרשלנות הרפואית.