רשלנות רפואית בלידה – הערכת משקל שגויה

לא נעשתה הערכת משקל בטרם הלידה ובית החולים ישלם פיצויים על הנזקים שנגרמו לעובר

רונית (שם בדוי) נולדה בשנת 1996 בבית חולים בנצרת, וכבר בסמוך ללידה אובחן כי היא סובלת משיתוק בצד ימין לאור היצרות כתפיים. רונית והוריה הגישו בעזרת עורך דין רשלנות רפואית תביעת נזיקין בגין הטיפול הרשלני שניתן להם לטענתם כנגד בית החולים בו נולדה רונית, בטענה כי הצוות הרפואי בבית החולים התרשל וגרם תוך כך לנזקיה הקשים.

השתלשלות האירועים

בתחילה, הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בנצרת, שקיבל את רישומי בית החולים, וקבע כי סדר האירועים אירע כך: כמחצית השעה לאחר שאושפזה האם בבית החולים, תקפו אותה שלושה צירים, אך למרות ניסיונה לדחוף את העובר החוצה, רק ראש העובר יצא לאור היתקעות כתפיים. במהלך האירועים, המיילדת ניסתה למשוך את הראש מספר פעמים, אך ללא הצלחה והורתה לאם להרים את רגליה. רופא הוזעק לחדר הלידה, אך עוד בטרם הגיע רונית כבר חולצה שהיא שוקלת כמעט 4 ק"ג וסובלת מכיחלון.

מה דעתו של בית המשפט?

בית המשפט המחוזי העדיף את חוות הדעת של המומחה מטעמו, וקבע כי המיילדת נקטה בצעדים המתבקשים בנסיבות המקרה, והתנהלותה הייתה במקצועיות ראויה. כמו כן, נקבע, כי לאור ציון האפגר הטוב, לא הייתה נחוצה נוכחות של רופא ילדים או רופא מרדים בזמן לידה. עם זאת, בית המשפט המחוזי קבע, כי היה מחדל בכך לפני הלידה לא נרשם משקל העובר, ועניין זה חשוב שכן למשקל העובר יש השפעה על השאלה האם צריך לצפות לפרע כתפיים וממילא לשקול את האפשרות של ניתוח קיסרי. אך על אף כל זאת, בית המשפט קבע, כי הערכת משקל לא הייתה משנה את מהלך הלידה, וממילא גם את תוצאותיה, ודחה את התביעה.

טענותיהם של הורי הילדה

לאור תוצאות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגש בעזרת עורך דין רשלנות רפואית ערעור לבית המשפט העליון. בערעור, טענו הוריה של רונית, כי שרשלנות רפואית מצד בית החולים היא שגרמה לנזקיה של רונית, ובכלל זאת, 20% נכות לצמיתות בנוסף לנכות תפקודית. ביתר פירוט, הם טענו, כי היו סימנים מוקדים רבים שהיה בהם כדי להצביע על סיכונים בלידה, כגון גילה המתקדם של היולדת, היות ההיריון שביעי במספר, ועוד. בנוסף, נטען על ידי עורך דין רשלנות רפואית כי הערכת גודל העובר הייתה מאפשרת להיערך לאפשרות, שהתממשה, של פרע כתפיים, והיעדר רישום של הערכת משקל מהווה נזק ראייתי המצדיק העברת נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים.

קיבעתו של בית המשפט ופסק דינו

מנגד, בית החולים אימץ את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, וטען כי מצב החירום היה בלתי צפוי ואף בלתי נמנע, התנהלות המיילדת הייתה מקצועית ויעילה, ולכך יש לצרף את העובדה שמשקלה של רונית לאחר הלידה היה פחות מ-4 ק"ג, כשרק ממשקל זה ומעלה מקובל לערוך קיסרי. בית המשפט העליון מצא לאחר עיון בטענת עורך דין רשלנות רפואית של המערער והמשיבה, כי בית המשפט המחוזי שגה ואכן הייתה רשלנות בהתנהלות בית החולים, הן בכך שלא העניק את המשקל הראוי למספר סימנים מעידים, בהם, כאמור, גיל היולדת שהיה כמעט 37, והעובדה כי מדובר בהיריון שביעי שלה, אך בעיקר בעובדה שמשקל העובר לא נבדק בטרם הלידה, כשהדבר מהווה מחדל חמור ביותר, החורג מכל הנורמות הרפואיות המקובלות.

לסיכום, בית המשפט העליון קבע שאי הערכת משקל העובר הובילה לכך שצעדי מנע הכרחיים לא ננקטו, ואף אם ההימנעות מניתוח קיסרי הייתה סבירה, הייתה חובה לתגבר את הצוות הרפואי במהלך הלידה, דבר שהיה יכול למנוע את התוצאה המצערת. לשם קביעת שיעור הנזק וגובה הפיצויים הוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי.

מסקנה: בכל מקרה של לידה בה מתגלים נזקים מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית.

לעיון בפסק הדין המלא – עא 10094/07

אין לראות באמור ייעוץ משפטי.