בלוג

חלל הפה מתפקד כאלמנט מרכזי בגוף האדם והוא מכיל את השיניים, החניכיים והלסת, אשר מטופלים על ידי רופאי שיניים למיניהם, שינניות ואנשי מקצוע נוספים בתחום זה. רפואת הפה בישראל היא אמנם מפותחת, אך ישנם מקרים רבים של רשלנות רפואית בשיניים, ולמרבה הצער רפואת השיניים היא המובילה בישראל במקרים אלו.

אחת הסיבות המרכזיות לרשלנות רפואית גבוהה בתחום, היא העובדה שרפואת השיניים אינה נכללת בסל הבריאות עבור בגירים, מה שיוצר חוסר בפיקוח ולצידן גם עלויות גבוהות.

מה נחשב לטיפול רשלני?

טיפול שיניים רשלני יכול להיגרם ממספר רב של סיבות, אך בבסיסו מדובר בטיפול בו למטופל נגרם נזק כלשהו, בין אם נדרש ממנו לבצע בעקבות כך עוד טיפולים ובין אם מדובר בחוסר נוחות ובפגיעה באורח החיים.
על מנת להוכיח מקרה של רשלנות רפואית, יש לבחון את חוסר הזהירות במתן הטיפול של הרופא על גורמיו ולבדוק אם קיים קשר אל הנזק שנגרם למטופל. כדי לעשות זאת מומלץ להיתייעץ עם עורך דין המתמחה בהתרשלות בטיפולי שיניים, אשר מכיר את ההליך ויכול להוביל את המטופל אל מטרותיו המבוקשות.

מדוע טיפול שיניים רשלני נחשב לנפוץ כל כך?

הרשלנות הרפואית בתחום רפואת השיניים נחשבת לגבוהה מבין תחומי הרפואה השונים, כנראה בגלל שתי סיבות מרכזיות:

העדרם של הטיפולים מסל התרופות- מצב זה יוצר בראש ובראשונה חוסר פיקוח על המערכת, חוסר מעקב אחר תכניות טיפול, חומרים לא נכונים המשמשים את הרופאים בטיפולים וכן את הכשרה והמיומנות של הרופאים עצמם.

העלויות הגבוהות של טיפולי השיניים-  העלויות של הטיפולים הרבים, שנגרמים כתוצאה ממקרים של רשלנות רפואית, יביאו את המטופל להיוועץ בעו"ד ולתבוע יותר מאשר בתחומים אחרים, על מנת לכסות את ההוצאות הכלכליות הגבוהות.

מה הן הסיבות המרכזיות לרשלנות בתחום רפואת השיניים?

כיוון שהמערכת אינה מפוקחת בצורה מספקת, ישנו מגוון רחב של נסיבות, היוצרות מקרים של רשלנות רפואית בקרב אנשי המקצוע. מרבית המקרים נגרמים כתוצאה מחוסר מיומנות של הרופא, אי מתן כל המידע למטופל ואי התאמה בין הטיפול ומאפייניו לנתוני המטופל.

חוסר מיומנות של איש המקצוע- כאשר איש המקצוע לא מיומן מספיק ובוחר להעניק טיפול מורכב, בזמן שאין ברשותו את הכלים לכך, יכול להיגרם נזק כבד ובלתי הפיך. כמו כן, חוסר מיומנות יכול להתבטא עוד בשלב האבחון, שיכול להתברר כשגוי, מה שיוביל לסדרת טיפולים מיותרים ולא ייתן מענה לבעיה האמיתית. בעיות אלו קורות בדרך כלל בתחום שיקום הפה והלסת, הכולל עקירות, כתרים, שיניים תותבות ועוד.

אי מתן כל המידע למטופל- במקרים בהם איש המקצוע לא מיידע את המטופל בכל המידע הכרוך בטיפול, במונחים משפטיים מקרה זה נקרא הסכמה מדעת, הדבר יכול להוות עילה לתביעת רשלנות רפואית. מידע מקיף מתייחס אל תופעות לוואי, סיכונים, משך ההחלמה ואופי הטיפול. במקרים אלו יכול המטופל להתעורר מהטיפול ולגלות שמשך ההחלמה ארוך משחשב, או למצוא עצמו עם נזק בלתי הפיך, שלא היה מודע כלל שאפשרי שיקרה.

מה עושים במקרה ונתקלתם ברשלנות רפואית?

במקרה ואתם חושבים שבוצעו טיפולי שיניים רשלניים בגופכם, מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לעו"ד מומחה בתביעות רשלנות רפואית בתחום רפואת השיניים. עו"ד מקצועי ומנוסה יוכל להסביר לכם אם יש עילה לתביעתכם או לא וכמובן להכין תיק תביעה וללוות אתכם בבית המשפט. רופאי השיניים בישראל אמורים להיות מכוסים בביטוח אישי ולכן התביעה נגדם תנוהל דרך חברת הביטוח, שאחראית לנזקים ולעלויות ששילמתם, וזאת כמובן במקרה בו יוכח כי אכן הייתם חלק ממקרה של רשלנות רפואית.

עברתם טיפול שיניים (עקירה / סתימה / טיפול שורש / השתלה או כל טיפול אחר) ונותר לכם נזק ? 

האם קודם לטיפול הוסבר לכם מלוא הסיכונים הכרוכים בו ? 

האם רופא השיניים המטפל הציע לכם חלופות טיפול אחרות ? 

חשוב לדעת – בכל מקרה של נזק אשר נגרם לאחר טיפול רפואי מומלץ לבחון האם הטיפול הרפואי עולה כדי רשלנות רפואית וזאת בעזרת עורכי דין הבקיאים בנושא ו/או מומחים רפואיים מתאימים.

במקרים רבים מופתעים מטופלים לגלות כי הנזק שנותר להם מקורו בטיפול רשלני.

עברתם טיפול שיניים אשר מעורר לדעתכם חשש למקרה של רשלנות רפואית שיניים ? פנו אלינו עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר ואנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לסייע לכם בפתרון הבעיה. פנייתכם דיסקרטית  ואינה כרוכה בתשלום.

תביעות רשלנות רפואית שיניים

אין כמעט אדם שלא עובר במהלך חייו טיפול שיניים, בין אם מדובר בסתימה ובין אם מדובר בטיפול מסובך יותר (כגון: טיפול שורש, שתלים וכדומה). מרבית הטיפולים מסתיימים ללא בעיה או סיבוך, אולם ישנם כאלה שעלולים לגרום למטופל לנזקים רפואיים חמורים. כך, למשל, בית המשפט כבר דן בעבר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לאחר שהמטופל נפטר כתוצאה מהחומר המרדים שהוזרק לפיו (ע"א 935/95 רביד נ' קליפורד).

להוציא את סוג הנזק שנגרם מטופל, ישנם מספר כללים משותפים לכל תביעות רשלנות רפואית שיניים. ראשית, על התובע להוכיח ברמה של מאזן ההסתברויות (קרי, עליו לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגירסתו אכן ארעה בפועל עולה על חמישים אחוזים) כי רופא השיניים שטיפל בו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. על מנת לשכנע את בית המשפט כי התנהגותו של רופא השיניים היוותה הפרה של חובת הזהירות, כאמור, על התובע להשוות את התנהגות זו להתנהגותו של הרופא הסביר בנסיבות העניין. כלומר, עליו להראות כי רופא סביר היה פועל אחרת ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, אשר מחייבת אותו לנהוג כך. בשל העובדה שלבית המשפט אין את הכלים לדעת מהי הפרקטיקה הרפואית המקובלת וכיצד היה פועל הרופא הסביר בנסיבות העניין, על התובע להגיש חוות דעת רפואית של רופא שיניים מומחה, אשר יפרוס בפני הערכאה המבררת את התייחסות הספרות הרפואית לנסיבות המקרה הספציפי ויבהיר בפניה כיצד היה על הרופא הנתבע לפעול.

לאחר שיוכיח התובע בתביעת רשלנות רפואית שיניים כי הרופא אכן הפר את חובת הזהירות כלפיו, הוא יצטרך להראות כי מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה האמורה לבין הנזקים שאירעו לו הפועל. גם את הטענה האמורה יש לתמוך במסקנותיו של מומחה רפואי, אשר יצביע ויפרט אודות האופן שבה הובילה הרשלנות הרפואית לנזקי התובע.

תביעת רשלנות רפואית שיניים שהגיש מר אירני מדגימה היטב את האופן שבו תובע שניזוק במהלך טיפול שיניים צריך להוכיח את תביעתו. על קוצו של יוד יובהר כי המטופל הגיע לרופא השיניים שלו בכדי לבצע עקירת שן פשוטה. אולם, לאחר סיום טיפול העקירה, שלווה בהזרקת חומר מרדים לפיו של המטופל, הוא התרומם מכיסא הטיפולים ונפל על רצפת המרפאה, עובדה שגרמה לנזק חמור לשיניו הקדמיות (שהצריך את עקירתן).

התובע טען בכתב תביעתו כי רופא השיניים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו היות ולא המתין מספיק זמן מסיום טיפול העקירה והזרקת החומר המרדים ועד להתאוששותו של המטופל. בחוות הדעת הרפואית שהוגשה בתמיכה לטענות האמורות, הבהיר רופא השיניים המומחה כי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין מחייבת את הרופא להמתין מספר דקות לאחר סיום הטיפול ולוודא כי המטופל התאושש מזריקת הרדמה שניתנה לו. ודוק, לדידו עצם העובדה שהרופא לא המתין מספר דקות כמקובל מהווה רשלנות רפואית בשיניים, אשר הובילה לנפילת המטופל ולנזקים שנלוו לה, כמפורט לעיל.

בית המשפט קיבל את המסקנות שהוסקו בחוות הדעת הרפואית שהגיש התובע ופסק כי התנהגותו של רופא השיניים אכן סטתה מהסטנדרט המקובל. לאור זאת נפסק לתובע פיצוי בגובה של כשבעים אלף שקלים (ראה/י ת"א 105255/07).