שיתוק מוחין

רשלנות רפואית בלידה שסופה בשיתוק מוחין של היילוד

מרבית מקרי הרשלנות רפואית מתרחשים בשעת לידה או בחדר הניתוח ובמאמר זה נעסוק במקרים של רשלנות רפואית בלידה שמסתיימת בתוצאה המצערת של שיתוק מוחין הנגרם ליילוד. לפני-כן ננסה להבין מהו שיתוק מוחין, ממה הוא נגרם וכיצד חלילה הוא עשוי להגרם בשל רשלנות רפואית בלידה.

שיתוק מוחין הוא שם כולל למספר ליקויים שקורים במהלך הריונה של האם, בעת לידת התינוק או בסמוך אחרי, בניגוד למה שרבים חושבים, שיתוק מוחין אינו שם להפרעה בודדת או מחלה אחת. שיתוק מוחין גורם לליקויים בתפקודים מוטוריים ולרוב נלווים אליו תסמינים של שיתוק בגפיים.

ע"פ ההגדרה הרפואית המקובלת: קבוצה של הפרעות בהתפתות בתנועה תנוחה, הגורמת לפגיעה תפקודית, שקרתה בתקופה העוברית או ההתנתקות.

עברתם לידה שהסתיימה בצורה לא תקינה ? נגרם לעוברכם שיתוק מוחין בשל מחדלי הצוות הרפואי בלידה ? 

כבר בשלב זה חשוב להדגיש כי לא כל מקרה של שיתוק מוחין בלידה הוא תולדה של רשלנות רפואית או קשור באופן כלשהו לטיפול הרפואי הניתן לאם בזמן הלידה או לאחריה. עם זאת, קיים מספר לא מבוטל של מקרים בהם שיתוק המוחין לילד נגרם כתוצאה מרשלנות רפואית בזמן הלידה. אחת הסיבות המרכזיות לשיתוק מוחין הוא העדר הספקת חמצן מספקת למוחו של היילוד בזמן הלידה או ההריון. כיצד זה עשוי להיגרם? למשל, בחירה בלידה רגילה כאשר נוכח גודל ראשו של היילוד או משקלו יש לבחור בלידה בניתוח קיסרי או שימוש במכשור רפואי לא מתאים בלידות מסויימות. לעיתים, הבעיה בהספקת החמצן מתרחשת בעת ההריון ולא בעת הלידה ולרוב, ניתן לאבחן זאת בבדיקת אולטרסאונד פשוטה ושגרתית שעוברת כל אם במהלך ההריון. כאשר זהו המקרה והרופא המטפל כשל לאבחן את הבעיה או התעלם ממנה והתוצאה הייתה לידתו של יילוד עם שיתוק מוחין- ייתכן ומדובר ברשלנות רפואית מצד הרופא המטפל.

מספר רב מאוד של תביעות רשלנות רפואית מוגשות בעניין לידות ושיתוק מוחין. מדוע?

ראשית, קיימים לא מעט מקרים של רשלנות רפואית בלידה אשר תוצאתם סופה שיתוק מוחין לעובר היילוד. השאלה מה הסיבה והתזמון היא החשובה מבחינה משפטית, כמו גם האזור הפגוע העוזר בקביעת זמן הפגיעה. הסיבות להתרחשות שיתוק מוחין רבות. להלן מס' סיטואציות אפשריות לגורמים אשר יובילו להגשה של תביעת רשלנות רפואית בלידה שיתוק מוחין:

גורמים טרום לידתיים למחלה: אנקוסיה (חוסר באספקת חמצן), למשל בשל אי ביצוע ניתוח קיסרי והותרת העובר במצוקה עוברית מסיבה כזו או אחרת, זיהום תוך רחמי שלא אובחן בזמן וטופל (לפעמים הזיהום יכול להיגרם גם כתוצאה מטיפול/בדיקה, כגון: דיקור מי שפיר), פיגור בגדילה לא מאובחן, מתן טיפול תרופתי אסור, תסמונות גנטיות שאפשרות קיומן לא נבחנה קודם לכן ולא הוצפה בפני ההורים המיועדים.

גורמים בלידה: לידה ממושכת, לידת עכוז, תשניק לידה, ירידה ברמת חמצן.

גורמים לאחר לידה: לידת פג טרם עת (למשל במקרים בהם לא מעכבים את הלידה, מקום שיש וניתן לעשות כן), אנוקסיה שמקורה במצוקה עוברית לא מאובחנת ומטופלת כגון קשר בחבל הטבורי, חנק ועוד.

שנית, תורמת לכך האפשרות המעשית – הדיונית להגיש את התביעה. תביעת נזיקין מתיישנת לאחר 7 שנים ואולם, במקרים של שיתוק מוחין ניתן להגיש את התביעה לא רק בעת הלידה ועד 7 שנים לאחר מכן אלא, מרגע הפיכת היילוד לבגיר/ה. כלומר 7 השנים להתיישנות נספרות מגיל 18- וכך, יש להורים ולילד עצמו 25 שנים בהן יוכל להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין הגורמים המטפלים.

אבל מאיפה נשיג את כל המסמכים הנדרשים לתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית בלידה שהסתיימה בשיתוק מוחין לאחר שחלף כמעט דור? מעניין כי בתי החולים ומוסדות הרפואה השונים אשר מספקים שירותי לידה שומרים את המסמכים הרפואיים והתיעודים השונים הרלוונטיים ללידה עד תקופה של כ-30 שנים לאחר הלידה ולכן, אין קושי לרוב בהשגת התיעוד הרפואי הנדרש לשם הגשת תביעה כאמור.

שלישית, שיתוק מוחין מוביל לרוב לאחוזים גבוהים מאוד של נכות (לעיתים עד 100% נכות) והפיצוי הכספי הנלווה לנזקים בסדר גודל זה הוא משמעותי מאוד (בהנחה שהוכחה הרשלנות הרפואית באותו מקרה כמובן). לכן, גם התמריץ הכספי מהווה גורם משמעותי לריבוי הגשות תביעות רשלנות רפואית בלידה במקרים הקשורים ללידה שהסתיימה בשיתוק מוחין של היילוד. חשוב לחדד- לא ה"חמדנות" היא שחלילה מניעה את ההורים להגיש תביעת רשלנות רפואית כי אם ההוצאות הכספיות המשמעותיות הכרוכות בגידולו של ילד אשר נולד עם שיתוק מוחין הן שמהוות תמריץ לתבוע בגין רשלנות רפואית את הגורמים הרשלניים (שוב, ככל שיש קשר לרשלנות רפואית כמובן).