קשר סיבתי

פעמים רבות כאשר מדברים על רשלנות רפואית עולה המונח "קשר סיבתי". אם כן ? מהו אותו הקשר הסיבתי וכיצד מוכיחים אותו? בשאלה זו יעסוק מאמר זה. כזכור, כפי שהצגנו במאמר הכללי אודות תביעות רשלנות רפואית, אמרנו שרשלנות נקבעה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש), בסעיף 35.

שלב הוכחת הנזק

בין היתר קבוע בסעיף זה בחוק, כי אחד מרכיבי עוולת ההתרשלות הוא "הנזק". משכך, על מנת להוכיח רשלנות באופן כללי, ורשלנות רפואית בפרט, הרי שעל התובע להוכיח שנגרם לו נזק. אך לא נזק סתם, אלא נזק שנגרם עקב התנהגותו של הרופא. קשר זה, בין התנהגות הרופא לבין הנזק שממנו סובל החולה, הוא אשר מכונה – קשר סיבתי. במילים אחרות, אפשר לומר, כי בתביעות רשלנות רפואית על החולה התובע, נדרש להראות שהיה קשר בין התרשלותו של הרופא לבין הנזק שממנו הוא סובל. הסיבה לדרישה זו היא ברורה, שהרי ייתכן שהנזק שממנו סובל החולה נגרם מסיבות שונות שכלל אינן קשורות לפעילות של הרופא ולטיפול הרפואי. ייתכן שזה נזק שנגרם טרם ביצוע הטיפול הרפואי או לאחריו, ייתכן שהוא היה נגרם בין כה וכה, בין אם היה מוענק הטיפול הרפואי ובין אם לאו וכדומה.

מטבע הדברים, הוכחה של אלמנט "הקשר הסיבתי" היא הוכחה לא פשוטה כלל ועיקר. בחלק מהמקרים, הקלים יותר יש לומר, הוכחת שאלת הקשר הסיבתי עשויה לעלות על סמך עדויות כאלה ואחרות ומסמכים רפואיים, אך במקרים המורכבים יותר, סביר כי הדבר יוכח על סמך חוות דעת של מומחים רפואיים. במקרה בו אדם נכנס לניתוח ברגל ימין ובפעול מנחים את רגל שמאל, ברי כי אין הכרח בחוות דעת מומחה אשר יתייחס לשאלת הקשר הסיבתי בשונה ממקרים אחרים בהם שאלת הרשלנות אינה כה ברורה.

האלמנטים של קשר סיבתי

עד כה בעצם דנו באלמנט אחד של הקשר הסיבתי ? אשר מכונה "הקשר הסיבתי העובדתי". כלומר בעצם הקשר בין פעילות הרופא לבין הנזק ממנו סובל החולה. יחד עם זאת, ההלכה בישראל קובעת שלא די להוכיח קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין ההתרשלות של הרופא לבין הנזק ממנו סובל החולה, אלא על מנת להוכיח קיומו של קשר סיבתי לצורך עוולת הרשלנות, נדרש גם להוכיח מה שמכונה "קשר סיבתי סובייקטיבי". אלמנט זה משמעותו לא רק שנגרם נזק, אלא גם שהרופא הסביר היה צריך גם לצפות או לחזות מראש את התרחשותו של הנזק האמור. שם נוסף לאלמנט זה הוא "אלמנט הצפיות", והגדרתו היא שאלה מורכבת מאוד מבחינה משפטית, אשר נידונה בשורה ארוכה של פסקי דין, ומעלה תת שאלות מורכבות נוספות. על כן, לא נידון בה במאמר זה, אלא במאמר נפרד.

לאור האמור לעיל, חשוב להבין שבתביעות רשלנות, אין זה די להוכיח שהרופא חרג מכללי ההתנהגות המקובלים, ושנגרם נזק לחולה, אלא יש גם להוכיח קיומו של קשר סיבתי על שני מרכיביו ? הקשר הסיבתי העובדתי והקשר הסיבתי הסובייקטיבי. כפי שניתן לראות, מדובר בדרישות משפטיות לא פשוטות אשר על התובע לעמוד בהן בתביעתו. על כן, אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין מנוסה טרם הגשת תביעת רשלנות רפואית, אשר יוכל להעריך את הסיכוי להוכחת הדרישות המשפטיות האמורות.