עברה ניתוח לכריתת הרחם מבלי שניתן לה הסבר על טיפולים חלופיים

כל מטופל אשר מגיע למצב בריאותי מסוים, שאינו חירום הינו בעל הזכות החוקית להחליט על אופן וסוג הטיפול אותו הוא יקבל, כאשר על הרופא ליידע את המטופל אודות הטיפולים החלופיים, הסכנות הכרוכות וזאת כדי שההחלטה שיקבל המטופל תהיה הטובה ביותר עבורו, אך למרבה הצער, הרופאים לא תמיד מקפידים על הפרוצדורה הזו והמטופל נכנס להליך רפואי שעשוי להוביל לתוצאות בלתי רצויות עבורו ולהעמיד את הרופא במרכזה של תביעה משפטית כפי שאירע במקרה זה.

הרופאים ביצעו כריתת רחם כאשר ניתן היה לנסות טיפולים בהקרנות שיתכן והיו מאפשרים לאישה צעירה להביא ילדים לעולם – האם הרופאים התרשלו?

דנה (שם בדוי ) שירתה כקצינה בצה"ל כאשר במהלך השירות, בבדיקות רפואיות שעברה התגלה כי היא סובלת מגידול ממאיר בצוואר הרחם והופנתה לטיפול במרכז רפואי אצל שני פרופסורים מתחום הגניקולוגיה האונקולוגית. הוחלט כי תעבור ניתוח בהרדמה כללית וזה אכן בוצע ובמהלכו עברה כריתת רחם רדיקלית משום שהגידול חדר לכל עובי צוואר הרחם.
דנה נותרה ללא ילדים שכן, בעקבות הניתוח של כריתת הרחם איבדה את היכולת להרות.

הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית ? מה יקבע בית המשפט ?

התביעה הוגשה בפני בית המשפט המחוזי בטענה כי ההחלטה לכרות את הרחם הייתה שגויה שכן, ניתן היה בשלב שבו נתגלה הגידול לטפל בהקרנות ולא למהר ולכרות את הרחם שזהו טיפול בלתי הפיך כמו גם הרופאים לא ניסו שום טיפול אחר טרם ההחלטה לבצע את הניתוח. עוד נטען, כי הייתה קיימת אפשרות שלא לכרות את הרחם אלא להוציא רק את הגידול ובכך להעלות את הסיכויים שלה להביא ילדים לעולם.

בנוסף לכך טענה דנה כי הרופאים לא עשו לפני הניתוח בדיקות מעמיקות והיא לא קיבלה מידע על אפשרויות טיפול אלטרנטיביות, או הסברים בכל הנוגע למשמעות של כריתת הרחם ועל טיפולים פחות דרסטיים כדוגמת הקרנות, גם בתיק הרפואי אין תיעוד לכך שהוצעו לה טיפולים אחרים וזה מעיד כשלעצמו כי הרופאים לא ביצעו את המוטל עליהם על פי חוק זכויות החולה ולפיכך לא הייתה הסכמה מדעת לניתוח והרופאים פגעו באוטונומיה שלה כמטופלת.

עוד נטען, כי היה על הרופאים לעשות ככל שניתן כדי לאפשר את ההמשכיות הביולוגית של ענת על ידי שמירת השחלות או הקפאת ביציות וזאת חרף העובדה כי ענת ביקשה ודרשה כי ינקטו בכל הנדרש כדי לשמור על פוריותה כדי שתוכל להיות אם לילדים ביולוגים משלה והרופאים לא ביצעו אף פעולה זו ואף הסתירו מענת מידע חיוני.

לטענת ענת, מדובר ברשלנות רפואית, הפרת חובה חקוקה מכוח חוק זכויות החולה והפרת חובת הזהירות הנדרשת מהרופאים כלפי המטופלים שכן , בעקבות הניתוח היא סובלת מכאבים פיזיים ונפשיים בשל העובדה כי אינה יכולה להקים משפחה משלה, דבר הגורם לה לדיכאונות קשים כמו גם אין לה את האפשרות הכספית להתחיל בהליכי פונדקאות או אימוץ ובשל הניתוח ירד הפרופיל הצבאי שלה והיה עליה לפרוש מהצבא ולא מצאה עד כה, דרך להתפרנס ממקצועה כמהנדסת מכונות.

טענותיו של הרופא המטפל

מנגד טען הרופא המטפל כי הנזק שנגרם לתובעת ענת נבע מנזקים שהיו לו עוד טרם החלו הטיפולים אצלו, והטיפול שניתן לה היה סביר ביותר שכן במצב הרפואי שבו הייתה נתונה הייתה אפשרות לכריתת רחם או הקרנות וענת היא זו שבחרה באופציה של כריתת הרחם ובנוסף, גם לאחר הקרנות אין אפשרות להרות שכן ההקרנה פוגעת בשחלות וברחם ובכל דרך טיפולית שהייתה ננקטת לא הייתה לענת את האפשרות להביא ילדים לעולם, כך שלא ניתן לומר שנגרם לה נזק בכך שעברה ניתוח כריתת חרם ולא הקרנות, זאת ועוד, ניתוח כריתת הרחם מעניק למטופל סיכוי החלמה גבוהים יותר והעובדה שענת כיום בריאה מעידה על כי הבחירה בסוג הטיפול הייתה נכונה והיא החלימה מהסרטן בו לקתה דבר ולו היו בוחרים לטפל בהקרנות יתכן ולא הייתה בחיים כיום.

דבריו של בית המשפט ופסק הדין

בית המשפט המחוזי בחן את טענות הצדדים בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים וקבע כי לא הייתה רשלנות מצד הרופא בבחירת סוג הטיפול ובהגדרתו והתובעת לא הצליחה להוכיח כי לו היו בוחרים בטיפול הקרנה הייתה יכולה להרות ולהביא ילדים או שהבחירה בניתוח כרית הרחם הובילה לקיצור בתוחלת החיים.

כמו כן, לדעת בית המשפט לא היה צורך לבצע בדיקות נוספות כדי לקבל החלטה בדבר הטיפול המתאים וכי עמדו לנגד הרופאים כל הנתונים הנחוצים כדי טפל בה.
יחד עם זאת, קובע בית המשפט כי לעניין הסבר ומתן מידע על חלופות הטיפול האפשריות, היה על הרופא להסביר לענת התובעת על כל האלטרנטיבות הטיפוליות שישנן במקרה שלה ואלו השלכות יש לכל אחת מהן וזאת במיוחד כאשר מדובר בבחורה צעירה ללא ילדים שהניתוח של כריתת הרחם משנה את כל חייה.

בית המשפט קיבל את טענותיה של ענת בעניין זה לפיהן היא לא קיבלה הסבר מספק ואמנם לפי חוות דעת המומחים הרפואיים גם אם הייתה מקבלת את טיפול ההקרנה לא היה מובטח כי תוכל להרות בהמשך, עדיין ההתנהלות הרופאים הליקוי פגעה באוטונומיה של ענת, ועל הרופא לפצות אותה בגין זאת בפיצוי כספי של 250,000 ?!

ת"א 5287-08-07