ניתוח קיצור קיבה

רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה ? כללי

ניתוח לקיצור קיבה הוא ניתוח פופולארי יחסית בימנו. הפופולאריות הזו מקורה בעובדה שמדובר בניתוח שמומלץ לרוב על ידי אנשי הרפואה לציבור הסובל מהשמנת יתר כזו אשר מסכנת את בריאותו, ואשר אינו מצליח לרדת במשקלו באמצעים שמרניים (כגון שינוי הרגלי אכילה וביצוע פעילות גופנית).

מעניין לציין, שההמלצות של אנשי הרפואה מבוססות על החלטה של מכון הבריאות האמריקאי (National Institutes of Health). מכון מחקר זה, שהינו חלק ממשרד הבריאות האמריקאי ( U.S. Department of Health and Human Services), אחראי על עריכת מחקרים רפואיים, בשיתוף מכונים בכל העולם, אשר נועדו לשפר את בריאות הציבור. בשנת 1991 התכנסה במכון זה ועדה, בהשתתפות מומחים לרפואה מתחומים שונים, שדנה בסוגיית השמנת היתר. הועדה הכירה בהשמנת היתר כמחלה כרונית, וקבעה שטיפול בהשמנה קלינית באמצעים שמרניים אינו יעיל. משכך, קבעה הועדה, כי הדרך היעילה ביותר לטיפול בהשמנה קלינית הוא ביצוע ניתוח לקיצור קיבה. החלטה זו הביאה להכרה עולמית בניתוח לקיצור קיבה כניתוח אפקטיבי.

ברוב המוחלט של המקרים ניתוח לקיצור קיבה, הינו ניתוח פולשני, המחייב הרדמה מלאה של המנותח. כיום קיימות מספר שיטות לקיצור קיבה (הצרת הקיבה באמצעות טבעת או סיכות, ביצוע מעקף קיבה, החדרת בלון וניתוח שרוול קיבה) אשר המשותף לכולן היא העובדה שמדובר בניתוח שאינו פשוט כלל ועיקר. מטבע הדברים, ניתוח לקיצור קיבה נושא בחובו סיכונים רבים ומגוונים ? כגון סיכונים עקב ההרדמה המלאה, צלקות, דימומים, ולעיתים אף מוות. חלק מן החולים שמבצעים את הניתוח ממשיכים לסבול במשך תקופה ארוכה לאחריו מהשלכותיו השונות ? כשליש מהמנותחים חוזרים לביצוע ניתוח נוסף עקב כשלון הניתוח הראשון, חלקם סובלים מזיהומים באזור מנותח, המחייבים לעיתים לבצע ניתוח חוזר על מנת להשיב את המצב לקדמותו ולהוציא מגופו של המטופל את ה"גופים הזרים" שהוכנסו, ועוד שלל סיבוכים.

בכל אותם המקרים בהם מתפתחים סיבוכים לאחר הניתוח ? מתעוררת השאלה האם ייתכן שמדובר בבעיה שמקורה עקב רשלנות רפואית בניתוח של הצוות הרפואי במהלך ביצוע הניתוח לקיצור קיבה או לאחריו.

שאלה זו היא שאלה מורכבת מבחינה משפטית, שכן היא מחייבת עריכת בדיקה מעמיקה של הסטנדרטים הרפואיים באשר לניתוחי קיצור קיבה. בישראל, אין הרבה פסקי דין אשר עוסקים בסוגית רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה, אך המעטים אשר דנים בכך, קובעים כללים בנוגע לאמות המידה הנדרשות בניתוחים הללו.

משכך, אנו מביאים בפניכם סידרה של שמונה מאמרים שמציגים את המקרים שנידונו בפני בית המשפט בישראל בשנים האחרונות בהקשר של רשלנות רפואית בניתוח קיצור קיבה. כל מאמר מבוסס על מקרה אמיתי שארע ואפשר נידון בבית המשפט.

להלן פירוט המאמרים והשאלות אשר הם מעוררים (להלן: "תוכן העניינים"):

המאמר הראשון בנושא רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה עוסק בשאלה מהו פרק הזמן הסביר לקבלת ההחלטה על ידי הרופא המטפל על הוצאת הטבעת שמותקנת בקיבה בסיטואציה בה המטופל אינו מצליח לשוב לשגרת חייו לאחר ניתוח לקיצור קיבה וממשיך להתלונן על קשיים בעיכול המזון, והאם עיכוב בהחלטה זו מהווה רשלנות רפואית.

המאמר השני עוסק במקרים של רשלנות רפואית בניתוח עקב השארת גוף זר במהלך ניתוח לקיצור קיבה בגופו של המנותח. יצוין, כי מדובר במקרה אשר טרם ניתנה בו החלטה סופית של בית המשפט.

המאמר השלישי עוסק בשיקול דעת הצוות הרפואי בנוגע לשימוש ברשת מסוג אחד על פני שימוש ברשת מסוג אחר לצורך ביצוע ניתוח לקיצור קיבה ובוחן האם ההחלטה של שימוש ברשת מסוג אחד על פני השני הייתה רשלנית.

המאמר הרביעי בנושא רשלנות רפואית בניתוח לקיצור קיבה עוסק במקרה בו החפצים הזרים אשר הותקנו בגופו של המנותח במהלך ניתוח קיצור קיבה גרמו לו לזיהומים שונים, אשר פגעו באיכות חייו וחייבו אותו לפנות שוב ושוב לקבלת טיפול רפואי, ובשאלה מהו האם שיקול דעת הרופא בעניין המועד להוצאת החפצים הזרים היה רשלני.

המאמר החמישי עוסק בשאלה האם התנקבות של הקיבה בניתוח לפרוסקופי לקיצור קיבה, על ידי טבעת סיליקון מתכווננת, הנה סיבוך העולה כדי רשלנות רפואית בניתוח.

המאמר השישי עניינו סיבוך מסוג דלף מאזור הניתוח שהתפתח לאחר ניתוח לקיצור קיבה, ובו נבחנת השאלה האם הצוות הרפואי פעל ברשלנות רפואית במהלך הניתוח ולאחריו אשר הביאה לדלף האמור.

המאמר השביעי עוסק בשיקול דעת הצוות הרפואי להוצאת הזונדה לאחר ניתוח קיצור קיבה מגופו של המנותח, ובשאלה האם ההחלטה הרפואית על הוצאת הזונדה תוך 17 שעות לאחר הניתוח הינה סבירה או שהיא מהווה רשלנות רפואית בניתוח.

המאמר השמיני, והאחרון בסדרה, עוסק בשאלה האם העובדה שהמנותחת סובלת מסיבוך נדיר ביותר של ניתוח לקיצור קיבה, משמעו שהצוות הרפואי התרשל בתפקידו במהלך הניתוח.

אנו מקווים שהמידע האמור יהיה לכם לעזר. יחד עם זאת, יובהר, שאין במידע האמור משום ייעוץ משפטי, וכל מקרה ומקרה שבו ישנו חשש לרשלנות רפואית בכלל, ולרשלנות רפואית עקב ניתוח לקיצור קיבה בפרט, עליכם לפנות לעורך דין רשלנות רפואית לקבלת ייעוץ משפטי. רק באמצעות פנייה לעורך דין תוכלו לקבל ייעוץ משפטי פרטני ולהעריך את סיכויי התביעה, זאת בהתחשב בעובדות הייחודיות של המקרה.