טיפולי שיניים רשלניים

עברתם טיפול שיניים (עקירה / סתימה / טיפול שורש / השתלה או כל טיפול אחר) ונותר לכם נזק ? 

האם קודם לטיפול הוסבר לכם מלוא הסיכונים הכרוכים בו ? 

האם רופא השיניים המטפל הציע לכם חלופות טיפול אחרות ? 

חשוב לדעת – בכל מקרה של נזק אשר נגרם לאחר טיפול רפואי מומלץ לבחון האם הטיפול הרפואי עולה כדי רשלנות רפואית וזאת בעזרת עורכי דין הבקיאים בנושא ו/או מומחים רפואיים מתאימים.

במקרים רבים מופתעים מטופלים לגלות כי הנזק שנותר להם מקורו בטיפול רשלני.

עברתם טיפול שיניים אשר מעורר לדעתכם חשש למקרה של רשלנות רפואית שיניים ? פנו אלינו עוד היום באמצעות טופס יצירת הקשר שבאתר ואנו נעשה כל שביכולתנו על מנת לסייע לכם בפתרון הבעיה. פנייתכם דיסקרטית  ואינה כרוכה בתשלום.

תביעות רשלנות רפואית שיניים

אין כמעט אדם שלא עובר במהלך חייו טיפול שיניים, בין אם מדובר בסתימה ובין אם מדובר בטיפול מסובך יותר (כגון: טיפול שורש, שתלים וכדומה). מרבית הטיפולים מסתיימים ללא בעיה או סיבוך, אולם ישנם כאלה שעלולים לגרום למטופל לנזקים רפואיים חמורים. כך, למשל, בית המשפט כבר דן בעבר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה לאחר שהמטופל נפטר כתוצאה מהחומר המרדים שהוזרק לפיו (ע"א 935/95 רביד נ' קליפורד).

להוציא את סוג הנזק שנגרם מטופל, ישנם מספר כללים משותפים לכל תביעות רשלנות רפואית שיניים. ראשית, על התובע להוכיח ברמה של מאזן ההסתברויות (קרי, עליו לשכנע את בית המשפט כי הסבירות שגירסתו אכן ארעה בפועל עולה על חמישים אחוזים) כי רופא השיניים שטיפל בו הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו. על מנת לשכנע את בית המשפט כי התנהגותו של רופא השיניים היוותה הפרה של חובת הזהירות, כאמור, על התובע להשוות את התנהגות זו להתנהגותו של הרופא הסביר בנסיבות העניין. כלומר, עליו להראות כי רופא סביר היה פועל אחרת ועל פי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, אשר מחייבת אותו לנהוג כך. בשל העובדה שלבית המשפט אין את הכלים לדעת מהי הפרקטיקה הרפואית המקובלת וכיצד היה פועל הרופא הסביר בנסיבות העניין, על התובע להגיש חוות דעת רפואית של רופא שיניים מומחה, אשר יפרוס בפני הערכאה המבררת את התייחסות הספרות הרפואית לנסיבות המקרה הספציפי ויבהיר בפניה כיצד היה על הרופא הנתבע לפעול.

לאחר שיוכיח התובע בתביעת רשלנות רפואית שיניים כי הרופא אכן הפר את חובת הזהירות כלפיו, הוא יצטרך להראות כי מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה האמורה לבין הנזקים שאירעו לו הפועל. גם את הטענה האמורה יש לתמוך במסקנותיו של מומחה רפואי, אשר יצביע ויפרט אודות האופן שבה הובילה הרשלנות הרפואית לנזקי התובע.

תביעת רשלנות רפואית שיניים שהגיש מר אירני מדגימה היטב את האופן שבו תובע שניזוק במהלך טיפול שיניים צריך להוכיח את תביעתו. על קוצו של יוד יובהר כי המטופל הגיע לרופא השיניים שלו בכדי לבצע עקירת שן פשוטה. אולם, לאחר סיום טיפול העקירה, שלווה בהזרקת חומר מרדים לפיו של המטופל, הוא התרומם מכיסא הטיפולים ונפל על רצפת המרפאה, עובדה שגרמה לנזק חמור לשיניו הקדמיות (שהצריך את עקירתן).

התובע טען בכתב תביעתו כי רופא השיניים הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו היות ולא המתין מספיק זמן מסיום טיפול העקירה והזרקת החומר המרדים ועד להתאוששותו של המטופל. בחוות הדעת הרפואית שהוגשה בתמיכה לטענות האמורות, הבהיר רופא השיניים המומחה כי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בנסיבות העניין מחייבת את הרופא להמתין מספר דקות לאחר סיום הטיפול ולוודא כי המטופל התאושש מזריקת הרדמה שניתנה לו. ודוק, לדידו עצם העובדה שהרופא לא המתין מספר דקות כמקובל מהווה רשלנות רפואית בשיניים, אשר הובילה לנפילת המטופל ולנזקים שנלוו לה, כמפורט לעיל.

בית המשפט קיבל את המסקנות שהוסקו בחוות הדעת הרפואית שהגיש התובע ופסק כי התנהגותו של רופא השיניים אכן סטתה מהסטנדרט המקובל. לאור זאת נפסק לתובע פיצוי בגובה של כשבעים אלף שקלים (ראה/י ת"א 105255/07).