
עניינו של התיק בתובע, יליד שנת 1928, אשר פנה לבית החולים בעקבות אירוע נפילה בביתו עקב איבוד שיווי משקל. במסגרת בדיקתו בבית החולים התלונן התובע בין היתר על בלבול, היעדר תחושה ברגליים, היעדר אפשרות לעמוד ולחץ דם סיסטולי גבוה. למרות זאת, בבית החולים נבדק התובע על ידי רופאה פנימאית ואורטופד, מבלי שהוזמן רופא נוירולוג לצורך בדיקת התובע. לאחר בדיקה שוחרר התובע במצבו לביתו. לאחר 48 שעות אושפז התובע עם אירוע מוחי מתקדם בבית חולים איכילוב, שם טופל, אך למרות זאת נותר כאשר הינו מרותק לחלוטין לכסא גלגלים.
ליצירת קשר עם עורכי הדין אלמוג-שפירא – לחצו כאן
התובע הגיש תביעת רשלנות רפואית, במסגרתה טען בין היתר כי לו היה נבדק על ידי נוירולוג כבר בחדר המיון בבית החולים וולפסון, ניתן היה לאבחן במועד מוקדם יותר את תחילת האירוע המוחי, ובכך לצמצם את נזקיו ולמנוע התגברות הנזקים והפיכתם לבלתי הפיכים.
בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט נקבע כי אי בדיקת התובע על ידי נוירולוג לאור תלונותיו בדבר חולשה ודיבור לא ברור, יש בה משום סטייה מהתנהלות סבירה של רופא בחדר מיון, וזאת בין השאר בשים לב לתלונות התובע וגילו.
זימון של נוירולוג, בנסיבות המקרה, היה נחוץ ולו בכדי להפריך את האפשרות שהנפילה אין מקורה במצב ברכיו הקודם של התובע אלא במצבו הנוירולוגי, וכי התלונות אודות הכאבים בברכיים הינן משניות לבעיה המרכזית שהיא בעיה נוירולוגית.
כמו כן, לחץ דם סיסטולי של 173 מ"מ כספית צריך היה להדליק "נורה אדומה" שאולי אין המדובר בבעיה אורתופדית גרידא, שכן ערכי לחץ דם גבוהים כאלה הם לעיתים קרובות סימן עקיף לאירוע מוחי, במיוחד לאור גילו של התובע.
בנוסף נקבע כי יש לראות באי ביצוע בדיקת א.ק.ג. אצל התובע, אדם מבוגר עם השמנת יתר וערכי לחץ דם סיסטולי גבוהים, כרשלנות מצד הנתבעת, שכן המדובר בבדיקה חיונית באמצעותה ניתן לגלות הפרעות קצב אשר יכולות לרמז על תסחיפם שיכולים להוביל לאירוע מוחי.
בגין כל ראשי הנזק שנגרמו לתובע, נפסק לו פיצוי בסך 357,311 ?, המתחשב בין היתר בצורך התובע להיעזר בעזרת הזולת עקב האירוע נשוא התביעה, בגין הוצאותיו הרפואיות לעבר ולעתיד, בגין הוצאות נסיעה מוגברות שנגזרו עליו בשל מוגבלותו וכן בגין כאב וסבל בשל היותו "כלוא" בביתו, ובשל העובדה שתוחלת חייו קוצרה בעקבות התאונה נשוא התובענה.
תגובות אחרונות